זיכרון ותפקוד המוח

שמירה על תפקוד המוח – ד"ר ניר גלעדי: סיכום הרצאתו של דר' גלעדי אשר נערכה בסניף העמותה בתל אביב ב-16.11.2004

הנושא: שמירה על תפקוד המוח מעבר למחלת הפרקינסון

פרקינסון אינה רק מחלה המסתכמת בבעיות תנועה. הבעיות הקשות הן בעיקר הפרעות במערכת האוטונומית, בעיות במערכת תחושה, בעיות מנטליות-מצב רוח, דיכאון, חרדה, ריכוז, קשיים בהתמודדות עם משימות מסובכות. הבעיות שאינן מוטוריות מופיעות עוד הרבה לפני הופעתן של בעיות התנועה. כשמגיע הרעד נוטים הלוקים במחלה לשכוח מהבעיות האחרות. הפגיעה הראשונית של חולה פרקינסון היא בחוש הריח. בעיות עיכול מתחילות לעיתים כ-10 שנים לפני הופעתן של בעיות תנועתיות. בדרך כלל מופיע דיכאון עד 10 שנים לפני הופעתן של בעיות התנועה עצמן. בעיות יוזמה, ירידה בחשק לעשות דברים הינן גם כן תופעות שמקדימות את הבעיות המוטוריות. המגמה היום היא לדאוג לכך שככל שהמחלה מתקדמת לא תחול הרעה. בעיות זיכרון – בדרך כלל ככל שהגיל עולה קשה לבצע מספר משימות בעת ובעונה אחת, ונפגעת חלוקת הקשב. לא כל שכן חולי פרקינסון אשר לקו במחלה בגיל מבוגר יחסית, יכולת עשיית מספר דברים בעת ובעונה אחת נפגעת במיוחד.

הגורמים העיקריים לירידה בזיכרון:

1. בעיות בכלי הדם במוח – אירועים קטנים העשויים לגרום לפגיעה בכלי הדם במוח ולפגיעה בזיכרון. הצלקות בכלי הדם במוח מתפתחות בגיל 40-50.

הגורמים העיקריים: יתר לחץ דם, עודף כולסטרול. חולה פרקינסון צריכים להקפיד במיוחד על רמות לחץ הדם והכולסטרול אשר בגופם. לחץ דם של 120/80 אשר בעבר נחשב כנורמטיבי, מוגדר היום כלחץ דם גבוה.
כולסטרול – רמות של כולסטרול אשר מעל ל-200 נחשבות היום לרמות גבוהות. אם לא מקפידים לתקן רמות אלה יכול הדבר לגרום לנזקים במוח. על פי מחקרים שנעשו כמעט 50% מהאוכלוסייה סובלת מבעיות כולסטרול ואילו 70% מהאוכלוסיה סובלת מעודף משקל, מה שבין היתר יכול לגרום להופעתה של מחלת האלצהיימר.

לסיכום, יש להקפיד במיוחד איזון של:
א. עודף משקל
ב. עודף כולסטרול
ג. לחץ דם גבוה

דלקות – דלקות כרוניות מכל סוג שהוא עלולות לגרום לפגיעה בכלי הדם במוח אשר עלולות לגרום לפגיעה בזיכרון וכן ליצור תנאים להופעתה של מחלת האלצהיימר.
הדלקת השכיחה ביותר הינה דלקת חניכיים. אי טיפול בדלקת כזו יכול להיות קטלני.
דלקות כרוניות בשלפוחית השתן ודלקות פרקים אשר אינן מטופלות כראוי. המשותף לכל אלה הוא שבגלל הדלקות נוצרת כמות גדולה של נוגדנים בדם אשר פוגעים בכלי הדם וגורמים לנזק בלתי הפיך.

דיכאון מתמשך הוא מן הגורמים להופעת סימניה הראשונים של מחלת הפרקינסון. העצב ברמה הרגשית, גורם לתופעות ביוכימיות במוח אשר גורמות לפגיעה.

הומוציסטאין ברמה גבוהה בדם הוא מן הגורמים העיקריים לטרשת עורקים וגרימת נזק לתאי המוח.

אצל אנשים אשר לוקחים תרופות על בסיס דופה ימצא ההומוציסטאין ברמות גבוהות בדם. הטיפול הטוב ביותר להורדת רמות ההומוציסטאין הינו שימוש בחומצה פולית.

בארצות הברית אף נהוג היום להוסיף חומצה פולית למוצרי מזון שונים.

בעיות זיכרון והתמצאות אצל חולי פרקינסון החולים כבר 15-10 שנים נובעות לא רק בגלל המחלה עצמה והתרופות, אלא גם בגלל שינויים אשר נוצרים במוח. התופעה נקראת:

Double Hit – למשל, גם פרקינסון וגם נזקים בכלי הדם, או גם פרקינסון וגם אלצהיימר, וכדומה.

רצוי כבר בגיל 45-50 להתחיל בטיפול מונע מפני נקזים בתפקוד המוחי:

פעולת המניעה החשובה ביותר היא הקפדה על משקל תקין.

את הנזקים בתפקוד המוחי ניתן לתקן גם בגיל מבוגר. בזמן תרגול המוח משתפר הקשר הבין-תאי ונוצרים קשרים חדשים בין התאים.

לשיפר הקשר הבין תאי רצוי לתרגל:

תנועה – בזמן תנועה נוצרים יותר קשרים בין תאי התנועה.

גירוי מנטלי – יוצר קשרים חדשים בין תאי המוח ומשפר את התפקוד. לצורך כך רצוי להרבות בקריאת ספרים, שמיעת רדיו, הרצאות, משחקי מחשבה כמו ברידג' ושחמט, הקשבה למוסיקה ובעיקר טיפול בתנועה. כל דבר שבו יש צורך להפעיל את הראש משפר את הקשרים בין תאי המוח ומונע נזקים לטווח ארוך. ידוע כי חוסר גירוי מנטלי לדוגמא עלול לגרום להופעת מחלת האלצהייצר.

יש להתייחס לתפקוד המנטלי כמו לתפקוד המוטורי. הגירוי המנטלי הוא אותו החלק אשר מבטיח כי לא תחול התדרדרות במצב.

בפרקינסון נפגעת יכולת "היזימה" עם הזמן. אם לא יוזמים גירוי במוח באופן שוטף הולכת לאיבוד היכולת המנטלית ויש ירידה חדה בתפקוד.

פעילות גופנית גורמת לשיפור ניכר בתפקודי הזיכרון ואף מונעת התדרדרות במצב הכללי.

דר' ניר גלעדי משיב על שאלות בקהל:

שאלה: האם יזימת יתר עלולה לפגוע?
תשובה: יזימת יתר כמו דחף מוגבר לפעילות גופנית, קניות, פעילות מינית, ישיבה מוגזמת מול מסך המחשב, גלישה אובססיבית באינטרנט, התמכרות להימורים וכל סוג אחר של דחף לפעילות יתר עלול להגביר את תופעות מחלת הפרקינסון.
חוסר יוזמה הינו צד אחד ועודף יוזמה זה צד אחר ושניהם עלולים לגרום להתגברות המחלה.

שאלה: האם תרופות נוגדות דיכאון, רצוי לקחתן בשלב מוקדם של המחלה?
תשובה: הדיכאון במחלת הפרקינסון שונה ממה שמוגדר דיכאון ברפואה הכללית. הוא אינו סיבה לירידה במשקל ולבעיות שינה. יש עצבות, מועקה ותחושה לא נעימה וזה חלק מקדים להופעת סימניה הראשונים של מחלת הפרקינסון. זו אינה בעיה פסיכולוגית, אלא שינויים כימיים אשר נגרמים במוח. גלעדי:"אני כרופא נותן תרופות נגד דיכאון אך כל מקרה לגופו".

שאלה: האם יש קשר בין פרקינסון לירידה בכושר הראייה בערב?
תשובה: יש פגיעה בכושר המיקוד ופגיעה בתנועתיות העיניים. ראייה כפולה בעיקר בשעות הערב.

שאלה: מה הקשר בין צריכת חלבונים ומחלת הפרקינסון?
תשובה: בשלב המוקדם של המחלה אין קשר בין האוכל והתרופות. בשלבים מאוחרים יותר כאשר המחלה נעשת קשה יותר ופעילות הקיבה נפגעת נוצר לעיתים שיתוק חלקי באברי העיכול. חלבונים ושומנים+דופה מחלישים את יכולת הספיגה במעיים.
יעילות ספיגת התרופות ואפקט שלהן גדלים כאשר יעילותה של פעילות הקיבה עולה.
גם הקיבה שלו תהיה במצב דומה.  כשחולה פרקינסון נמצא במצב OFF, לקוח כשעה וחצי מרגע נטילת התרופות ועד שמצבו של החולה חוזר למצב ON.

שאלה: האם לכל התרופות יש תופעות לוואי?
תשובה: לכל התרופות יש תופעות לוואי. החוכמה היא למצוא את המינון הנכון.

שאלה: האם רצוי לקחת תרופות על קיבה ריקה?
תשובה: בגדול כן אך לעיתים יכול הדבר לגרום להופעתן של בחילות. במצב כזה רצוי לאכול משהו עם לקיחת הכדור. מומלץ לקחת כדור כשעה לפני האוכל או שעתיים אחרי האוכל.

שאלה: מה עושים נגד עודף הרוק הבלתי נשלט?
תשובה: הבעיה היא בבליעה ולא בעודף ייצור הרוק ולכן רצוי למצוא דרך לשפר את רמת הבליעה. ידוע כי בפרקינסון נפגמת יכולת זו. ניתן להקטין את כמות הרוק המיוצרת על ידי תרופות לייבוש הפה, תרופות נגד רעד אך בדרך כלל הללו פוגעות בזיכרון. בשוק התרופות קיימת מדבקה מיוחדת המכונה "סקוקולמי" אך כיום לא ניתנת לרכישה בארץ. ניתן להשיגה בחו"ל. לקיחת טיפות של אטרופין גורמת לייבוש ההפרשות. כמו כן הזרקה של חומר בשם "בוטולינום" לבלוטות הרוק.

עצה של חולת פרקינסון מן הקהל:
"ניתן להחזיק סוכריה בפה, דבר אשר צורך בליעה מוגברת ואזי כך קטנה כמות הרוק המופרשת".

שאלה: האם ניתן לקחת תרופות ליצוב בלוטת התריס, כגון: אנדרוקסין, ביחד עם התרופות נגד פרקינסון?
תשובה: כן !

גישה חדשה למחלת הפרקינסון בקרב הרשויות הרפואיות בארץ
הגישה החדשה ברשויות הרפואיות בארץ היום היא להתייחס למחלת הפרקינסון כאל מחלה ברת שיקום. המשמעות היא ש"לא ניתן לחזור למצב שהיה לפני הופעת המחלה אך ניתן להגביר את הפוטנציאל לשיפור התפקוד וקיום חיים נורמליים".
בעבר נכללה מחלת הפרקינסון ברשימת המחלות אשר אינן ברות שיקום. הגישה החדשה הינה טיפול שיקומי!!!
פרוייקט חדש בבית החולים רעות כולל בתוכו אשפוז שיקומי ללוקים במחלה (מחלקת שיקום פרקינסון).
את מחלקת השיקום מנהל פרופ' אורי.

מחלקת השיקום בבית החולים רעות משלבת אנשי שיקום (שבאים מרעות) ונוירולוגיה (שבאים ממחלקת הנוירולוגיה/היחידה להפרעות בתנועה של איכילוב). התהליך השיקומי נמשך כשבועייים והאשפוז הוא לצורך מנוחה!!

ניתן להתאשפז דרך קופת החולים באמצעות טופס 17 או באופן פרטי בעלות של כ-150$ ליום אשפוז.

במסגרת האשפוז ניתנים טיפולי פיזיוטרפיה פעמיים ביום, ניתנים טיפולים בבעיות תנועה, פסיכולוגיים וכן ייעוץ סקסולוגי. (הטיפול הוא על ידי צוות רב מקצועי)

מידע לגבי תרופות חדשות אשר בניסיון
קיימת תרופה חדשה אשר עוזרת לבעיות דיסקינזיה – תנועות בלתי רצוניות. התרופה יעילה ביותר ונבדקת היום על קבוצות חולים. קיימת תרופה הנקראת רקואיפ, תרופה ותיקה אשר ניתנת לחולי פרקינסון ואשר עיקר השפעתה הוא על תופעת הרגליים "הלא שקטות". החברה שמייצרת את התרופה הוכיחה במהלך השנים את יעילותה אך תרופה זו קיימת היום בשוק תחת שם אחר ומיועדת לאותה מטרה.

קיימת תרופה חדשה לחולי פרקינסון אשר מסופקת כמדבקה ואשר ידוע שתופעות הלוואי שלה קטנות במיוחד, עקב ספיגתה המהירה ועקיפתה את הכבד. המדבקה נקראת רטיגוטין וכיום היא נבדקת על קבוצות חולים.
ד"ר אורן כהן, מרפאת פרקינסון והפרעות תנועה, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר:

פגיעה בזכרון ובתפקודים עילאיים אחרים יכולה להופיעה אצל חלק מחולי פרקינסון, בד"כ בשלב מחלה מתקדם.

קיימים היום טיפולים תרופתיים היכולים לשפר זכרון, ומומלץ לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל הפנייה לבדיקה, להערכת חומרת הליקוי וייעוץ לגבי אפשריות טיפול.

דלג לתוכן
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.