קצבת נכות כללית – עו"ד נבות

את התביעה לקצבת נכות חודשית יש להגיש בסניף של הביטוח הלאומי במקום מגוריך. להורדת הטופס לחץ כאן…

אחוזי נכות נקבעים ע"פ ההגדרות בספר המבחנים של הביטוח הלאומי.

אחוזי הנכות לגבי מחלת הפרקינסון מופיעים בסעיף 29, סעיף קטן 9. לקישור לחצו כאן…

קצבת נכות כללית  – מהי ומי זכאי לה
נכתב ע"י עו"ד נבות ברק

קצבת נכות כללית נולדה על מנת לסייע לנכים אשר אינם זכאים לתגמול ו/או פיצוי מכל מקור אחר.

מטרת הקצבה היא לפצות את הנכה על אובדן כושרו לתפקד ולא על עצם קיום הנכות.
קצבת נכות כללית ניתנת לתושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה מעבודה (בהתאם לחוק פרישה מעבודה). עד גיל 18 ניתנת במקרים המתאימים גמלת ילד נכה. ומעבר לגיל פרישה ניתנת קצבת זקנה.

גם עקרות בית הסובלות מנכות, זכאיות לפיצוי בגין כך שאיבדו את כושרן לתפקד במשק ביתן.

לצורך קבלת גמלת נכות כללית על המבוטח לעמוד בשני קריטריונים מצטברים, הראשון, שיעור הנכות הרפואית והשני, דרגת אי כושר. מאחר והדרישה היא לתנאים מצטברים, יכול שנפגע אשר שיעורי הנכות הרפואית שלו גבוהים ועומדים בדרישות התקנות, לא יזכה בגמלת נכות מאחר שלא איבד את כושרו להשתכר ומשכך אינו עומד בתנאי המבחן השני.

על מנת שמבוטח יהיה זכאי לגמלת נכות (נכות כללית) עליו להיות בעל 60% נכות רפואית בגין סך כל הליקויים הרפואיים מהם הוא סובל במשוקלל. לחילופין, היה והמבוטח סובל מליקוי אחד המקנה לו נכות רפואית בשיעור של 25% , או אז מספיק שהמבוטח יהיה בעל 40% נכות רפואית משוקללת.

הנכות הרפואית הנה משוקללת ולא מצטברת והיא נקבעת על ידי רופא לפי חוק המוסד לביטוח לאומי ותקנותיו. שיעורי הנכות נמצאים ‏בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956‏ ‏תוספת.
רק מבוטח אשר רופא המוסד קבע לגביו כי הוא אינו מסוגל לעבוד  – יסתיים לגביו התהליך בשלב זה והוא יקבל גמלת נכות כללית.

מבוטח אשר שיעור נכותו המשוקללת אינו מגיע לסף זה אינו עובר את מבחן הנכות הרפואית ולכן תדחה תביעתו לנכות כללית כבר בשלב זה.

המבחן השני הינו כאמור דרגת אי כושר, רק אם עמד המבוטח בתנאי הראשון של שיעור נכות רפואית מתאים, יעבור לבדיקת התנאי השני.

גמלת נכות כללית תשולם למבוטח שבשל הנכות הרפואית אין לו כושר להשתכר למחייתו ולחילופין שכושרו להשתכר פחת בשיעור של 50% ויותר. למשל, מתקין מזגנים, אשר בעקבות מחלה נאלץ להקטין את שעות עבודתו במידה ניכרת וכתוצאה מכך שכרו פחת בשיעור של 60%, מקיים את התנאי לפיו צומצם כושרו להשתכר ב- 50% ויותר ויהיה זכאי לגמלת נכות כללית.

גם מבוטח אשר מעולם לא עבד יצטרך לעמוד בקריטריון השני ויבחן כושרו להשתכר בהתאם להסדר מיוחד (התלוי בהשכלתו) והנגזר, בין היתר, ממדד המושפע מהשכר הממוצע במשק.
היה ורופא המוסד קבע כי המבוטח מסוגל לעבוד בעבודה חלקית או מלאה, יועבר בשלב זה לבדיקה אצל רופא נוסף לבדיקת אי כושר, פקיד שיקום ועובדת סוציאלית. לאור תוצאות הבדיקות ובהתחשב בנתוני ההשתכרות של המבוטח, יוחלט מהי דרגת אי כושרו של המבוטח.

כלומר, מי שיקבע לגביו כי לא איבד כושרו לעבוד לא יקבל גמלת נכות גם אם נכותו הרפואית גבוהה.

גובה גמלת נכות כללית נגזרת מהשכר הממוצע במשק והוא תלוי בשיעור הנכות שנקבעה למבוטח, במספר התלויים במבוטח (אשה, ילדים), הכנסות שיש לו ועוד פרמטרים.

על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות הרפואית, ניתן להגיש ערר לועדת עררים.

בועדת עררים ישבו 2-3 רופאים שתחום התמחותם הינו בנושאי הפגיעה של המבוטח. הועדה רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה על ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון, בין אם הערעור נגע בהחלטה זו ובין אם לאו. כמו כן, רשאית הוועדה לדון בכל החלטה שהתקבלה בועדה מדרג ראשון, בין אם המערער הוא המוסד לביטוח לאומי ובין אם המבוטח. אך אם יש ברצון הועדה לתת החלטה שתפגע במבוטח, עליה להזהירו מראש.

על החלטת ועדת אי כושר ניתן לערער לועדת ערר לקביעת דרגת אי כושר בה ישבו מספר מומחים וביניהם, רופא, מומחה שיקום ומומחה תעסוקתי.

דרך נוספת להשיג על החלטת ועדות רפואיות לעררים של המוסד לביטוח לאומי הנה במסגרת ערעור בשאלה משפטית בלבד אותו ניתן להגיש לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין דן במקרים כאלה אך ורק בשאלות משפטיות כדוגמת התעלמות ועדה מחוות דעת רפואית שהוצגה לה ו/או הרכב רפואי שגוי.

חשוב לזכור כי המועדים להגשת ערר, בשאלה משפטית או רפואית או דרגת אי כושר, הנם קצובים. כמו כן, כתב הערעור צריך לכלול את נימוקי הערעור. משכך ישנה חשיבות להיוועצות בעורך דין המתמחה בדיני הביטוח הלאומי בטרם הגשת ערר לצורך בחינת סיכויי הערר והנימוקים אשר חשוב שיועלו בכתב הערעור.

בפני המבוטח קיימת זכות להגיש תביעה מחודשת בגין החמרת מצב באם חלפו שישה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת הנכות בידי המוסד לביטוח לאומי. גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לפנות בבקשה לבדיקה מחדש של המבוטח. רצוי להיוועץ בעורך דין וברופא לגבי הסיכויים והסיכונים שבהגשת בקשה להחמרת מצב. שכן בבדיקה של הועדה יכול ויקבע כי מצבו של המבוטח דווקא הוטב ולא החמיר ועל כן הועדה תקטין את שיעור נכותו (לאחר מתן אזהרה). באם נקבעה למבוטח דרגת נכות גבוהה יותר, היא תחשב ממועד הגשת הבקשה לדיון מחדש.

כתבה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.

 


מקבלי קצבת נכות כללית עשויים להיות זכאים להנחות והטבות במוסדות שונים:

  1. רשויות מקומיות – הנחה בארנונה.
  2. משרד התחבורה – הנחה בתחבורה ציבורית.
  3. משרד הבינוי והשיכון – סיוע בשכר דירה או ברכישת דירה.
  4. משרד הרווחה –  הנחה בפעימות מונה ובדמי התקנת טלפון.
  5. קופות חולים – פטור מתשלום בעד ביקורים אצל רופאים מסוימים, התחייבות בבית חולים וביקור במרפאות חוץ.
  6. משרד האוצר / מס הכנסה – הנחה במס רכישה.
  7. מנהל מקרקעי ישראל – פטור או הנחה בדמי הסכמה.
דלג לתוכן
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.