תרופות וטיפולים – סיקור מקיף

במוח קיימים שני מעבירי מסרים כימיים (messengers): דופמין (Dopamine) ואצטילכולין Acetylcholine)), שפועלים תוך איזון להעברת מסרים בין תאי עצב ובין שרירים. מסרים אלה מאפשרים לנו לבצע מגוון של תנועות מתואמות.

אצל חולי פרקינסון האיזון הזה מופר בגלל אובדן של חלק מן התאים יוצרי הדופמין. התוצאה באה לידי ביטוי בנוקשות שרירים, איטיות של התנועה, קשי בהתחלת תנועות ואצל חלק מן החולים רעד.  סימנים אלה של פרקינסון אינם מופיעים, עד אשר חל אובדן של כ- 50 אחוז מהדופמין, ורמת הדופמין תמשיך לרדת באיטיות במשך שנים רבות. אולם כל חולה פרקינסון הוא אחר, וקצב ואופי התפתחות מחלת פרקינסון יהיו שונים מאד אצל אנשים שונים.

המטרה העיקרית של הטיפול התרופתי במחלת פרקינסון היא להחזיר לקדמותו את האיזון בין הדופמין לאצטילכולין. ניתן להשיג זאת על ידי העלאת רמת הדופמין המגיעה למוח, עירור stimulating)) החלקים של המוח שבהם פועל הדופמין, או על ידי חסימת פעולתו של האצטילכולין. אצל מרבית האנשים שאובחנו רק לאחרונה כחולי פרקינסון, ניתן להשיג שיפור ניכר באמצעות התחלה זהירה של שימוש באחת או יותר מבין התרופות האנטי-פרקינסוניות.

מאחר שאין עדיין ריפוי לפרקינסון, נעשה הטיפול התרופתי כדי לנסות ולשלוט בסימני המחלה. אין תרופות מושלמות לטיפול בפרקינסון, אף כי יש הרבה התפתחויות מבטיחות בתחום זה. כאשר לאדם יש סימני מחלה קלים בלבד, הרופא המטפל בעצה אחת עם המטופל עשויים להגיע לכלל החלטה, שהאופציה הטובה ביותר היא לדחות את הטיפול התרופתי לשלב מאוחר יותר, ובינתיים לשים את הדגש על אורח חיים בריא, לרבות תרגול ומנוחה, כאמצעים זמניים לתקופת ביניים.

כאשר תרופות ישנות חדלות להיות מוגנות באמצעות פטנט, ניתן "להעתיק" ולייצר אותן בעלות נמוכה יותר כגרסאות גנריות (generic). הגרסאות הגנריות אמורות להיות כפופות לאותן דרישות איכות קפדניות כמו התרופות המקוריות. לעתים רושמים לחולה פרקינסון גרסה גנרית של התרופה המקורית. תרופה זו יכולה להיראות שונה מהתרופה המקורית ובעלת שם שונה, אבל בכל המובנים זו אותה התרופה ואין מקום לדאגה.

במאמר זה מופיע סוג התרופה ככותרת. שמות התרופות יופיעו בשמן הגנרי וגם בשמן המסחרי, כפי שהן משווקות בארץ. בסוף החוברת ישנו מילון המבהיר בסדר אלפביתי את המונחים הטכניים. כל המונחים הטכניים מופיעים בטקסט באותיות מובלטות.

תרופות קיימות

לבודופה Levodopa

התרופה לבודופה נמצאת בשימוש בטיפול בסימני מחלת פרקינסון, מאז שנות ה- 60. הלבודופה היא חומצה אמינית טבעית, אשר המוח הופך לדופמין ולכן היא מחליפה את החומר הכימי החסר ובאה במקומו. התרופות השכיחות של לבודופה בארץ, לבופר, דופיקר וסינמט, מכילות גם חומר נוסף המונע מהלבודופה להפוך לדופמין, לפני שהוא מגיע למוח.

בארץ, לבופר מכילה לבודופה ובנזראזיד (benserazide) ודופיקר וסינמט מכילות לבודופה וקרבידופהcarbidopa)). בדרך כלל הטיפול התרופתי בחולי פרקינסון מתחיל במינון נמוך, המועלה בהדרגה, עד שהרופא המטפל והמטופל מרוצים מן התגובה המושגת.

לבודופה בשיחרור מבוקר

בכל התכשירים מן הטיפוס הזה מופיעות האותיות  CR (Controlled Release) לאחר שם התרופה. תכשירי ה- CRמשחררים את התרופה במשך 4 עד 6 שעות והתוצאה עשויה להיות פחות תנודות ברמות הלבודופה בדם. כאשר עוברים משימוש בתכשירים סטנדרטיים לתכשירים מסוג CR, יתכן, שיתעורר צורך להעלות את כמות הלבודופה הנדרשת עד ל- 30 אחוז. עם המעבר מתכשירים סטנדרטים לתכשירי CR, משתנה סך הכל כמות הלבודופה היומית שמקבל החולה. המעבר לתרופות מסוג CR מאריך ב- 30%-50% את פסק הזמן שבין נטילת מנות התרופה.

בתכשירים מסוג של CR ניתן להשתמש, כאשר חולה פרקינסון הנוטל לבודופה סטנדרטית סובל מבעיות כמו גמר השפעת התרופה (wearing off), או מתנועות בלתי רצוניות (dyskinesia). ניתן לקחת תרופות אלה לפני השינה, כדי להפחית את הנוקשות ואת חוסר היכולת לנוע במיטה במהלך הלילה.

את ה- Sinemet CR (סינמט) אסור למעוך או ללעוס אותו. יש לבלוע את הכדור בצורתו המקורית, כדי ליהנות במלואה מפעולת השחרור האיטית של התרופה.

לבודופה בתרחיף

למדופאר התרופה המקבילה באירופה ללבופר, יש צורה היוצרת תרחיף במיםMadopar) dispersible). ניתן לבלוע את הטבליה בשלמות או להמיס אותה במים או במיץ תפוזים. הספיגה של התרחיף היא מהירה יותר, וניתן להשתמש בתרופה במקרים שיש עדיפות לספיגה המהירה כמו, למשל, בבוקר, או בזמני OFF קשים ומכאיבים. התרחיף נוח גם לשימוש, כאשר יש לחולה קושי לבלוע טבליות או כמוסות. חשוב לציין, כי אין מדובר בחומר הנמס במים, אלא רק יוצר תרחיף המחייב ערבוב טוב לפני השתייה. למרות חשיבותה בהקלה מהירה של סימני המחלה אין להשיג את התרופה בארץ.

לא קיים בשוק תכשיר מקביל של דופיקר בתרחיף, אולם אפשר למעוך טבליות רגילות של דופיקר או לפתוח את הקפסולות של הלבופר ולערבב את האבקה עם נוזלים או עם כפית של יוגורט. זה עשוי להקל על בליעתן וכן עשוי לזרז את קצב ספיגתן.

לבודופה בריכוז נמוך

סינמט משווק גם כ- LS. האותיות LS פירושן Low Strength, כלומר ריכוז נמוך של לבודופה.

בתכשיר הסינמט החומר קרבידופה הוא המרכיב המונע מלבודופה להתפרק, לפני שהיא מגיעה למוח. החומר קרבידופה הוא המעכב של האנזים קרבוכסילז האחראי על פירוק הלבודופה.

המינון הנחוץ של קרבידופה הוא בדרך כלל 70-100 מ"ג ליום. אנשים המקבלים מינון נמוך מזה, נוטים יותר לסבול מבחילות ומהקאות.

התכשיר סינמט LS, מכיל יותר קרבידופה ביחס ללבודופה, יחס של 4:1, בהשוואה לתכשירים הרגילים כמו הדופיקר, שבהם יחס כמויות הקרבידופה ללבודופה הוא 10:1. כמויות אלו דומות ליחס שבין לבודופה ובנזראזיד בתכשירי הלבופר.

ניתן להשתמש בתכשיר זה בשלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, כאשר נחוצה כמות קטנה של לבודופה, ועדיין יש צורך במתן מנה מתאימה של קרבידופה, או בשלבים מאוחרים של המחלה כאשר מופיעות התנועות הבלתי רצוניות ויש צורך במספר גדול יותר של מנות קטנות מן התרופה. התרופה אינה משווקת בארץ.

תכשירי הלובודופה הקיימים

מדופאר – מכיל לבודופה בתוספת בנזראזיד מקביל ללבופר בארץ.

שם התכשיר באירופה לבודופה (מ"ג) בנזראזיד (מ"ג)

שם התכשיר בישראל

מדופאר 62.5

50

12.5

אין

מדופאר 125

100

25

לבופר פלוס 125

מדופאר 250

200

50

לבופר פלוס 250

מדופאר 62.5 בתרחיף

50

12.5

אין

מדופאר 125 בתרחיף

100

25

אין

מדופאר CR

100

25

אין

סינמט – מכיל לבודופה בתוספת קרבידופה.

שם התכשיר באירופה לבודופה (מ"ג) קרבידופה (מ"ג)

שם התכשיר בישראל

סינמט LS
50
12.5

אין

סינמט 110

100
10

אין

סינמט 275

250
25

דופיקר

סינמט פלוס

100
25

אין

חצי סינמט CR

100
25

אין

סינמט CR

200
50

סינמט CR

יתרונות
מרבית האנשים מסוגלים לשאת דופיקר, סינמט, או לבופר, ורובם מרגישים שיפור משמעותי במשך שנים רבות, במיוחד כאשר מדובר בנוקשות ובאיטיות בתנועה.

חסרונות

בימים הראשונים לנטילת התרופות הנ"ל שכיחות תחושות מסוימות של בחילות ושל הקאות. אולם בדרך כלל הן קלות ועוברות עם הסתגלותו של הגוף לתרופה. לעתים קשה למצוא בדיוק את המינון הנכון של התרופה ועד שרמה זו מושגת, מינוני יתר קלים עלולים לגרום, באופן זמני, לתנועות בלתי רצוניות (dyskinesias). יש אחוז נמוך של אנשים, שאינם מסוגלים כלל לשאת את התרופות הללו, וזאת בגלל בחילות והקאות קשות או תופעות לוואי אחרות, כמו בלבול, חזיונות שווא )הלוצינציות), תנודות במצבי רוח או שינויים פסיכולוגיים.

במשך הזמן תרופות אלה עלולות להפוך לפחות אמינות, ומי שנוטלים אותן עשויים להתנסות בפרקי זמן הולכים וגדלים, שבהם ההשפעה של המנה שנלקחה אחרונה נעלמת (wears off), בטרם הגיע זמן נטילתה של זו שבאה אחריה, או בטרם השפעתה של זו הבאה אחריה מתחילה לפעול.

במהלך הזמן התנועות הבלתי רצוניות (dyskinesias), עלולות להציק יותר ויותר, וייתכנו מעברים פתאומיים ממצבים של “ON” ויכולת לנוע למצבים של “OFF” והיעדר יכולת לנוע.

השפעות ארוכות טווח אלה ניתנות לעתים לשיפור באמצעות שינוי סוג או כמות הדופיקר, הסינמט או הלבופר, או השכיחות שבה התרופה נלקחת. אם אחרי כל זה אין שיפור במידה מספקת, ניתן לנסות סוגים אחרים של תרופות.

בין החולים במחלת פרקינסון יש כאלו שהחלבון במזון עשוי להפריע לספיגה של הלבודופה במעיים, וזאת משום שהן הלבודופה והן החלבונים מיוצרים מחומצות אמינו (amino acids).

כתוצאה מכך כמות קטנה יותר של התרופה עשויה להגיע למוח, ועל ידי כך התרופה עלולה להיות פחות אפקטיבית אם נוטלים אותה יחד או מיד אחרי ארוחה עשירה בחלבונים. במקרים בהם מתעוררת בעיה עם חלבונים ולבודופה, יש רופאים ודיאטטיקנים הממליצים לפעמים על אכילת ארוחות דלות חלבונים במהלך היום ודחיית הארוחה העשירה בחלבונים לערב.

לאחרונה יש עדויות, כי גם ארוחות עשירות בשומנים יכולות להאט קצב פינוי תרופות מהקיבה ובכך לתרום למצבי "OFF".

כך או אחרת, חשוב שכל שינוי בדיאטה יעשה תוך התייעצות עם הרופא המטפל ותחת השגחה של דיאטטיקנית.

דופמין אגוניסטים (Dopamine Agonists) 

בנטילה דרך הפה 

שם גנרי
השם המסחרי בישראל 
ברומוקריפטין

Bromocriptine

פרלודל, פרילק

Parlodel, Parilac

קברגולין

Cabergoline

קבסר

Cabaser

ליזוריד

Lisuride

דופרגין

Dopergin

פרגוליד

Pergolide

פרגוליד Pergolide
רופינרול

Ropinirole

רקוויפ Requip
פרמיפקסול

Pramipexole

אין בארץ

 

התרופות הנ"ל נקראות דופמין אגוניסטים, מפני שהן מעוררות ישירות את אותם חלקים במוח שבהם הדופמין פועל. במידות שונות פעילותן ממושכת יותר מאשר זו של הלבודופה, ולחלק מן החולים הן עשויות להתאים יותר מאשר דופיקר, סינמט או לבופר.

אפשר ליטול את הדופמין אגוניסטים בלי תוספת של תרופות אחרות, אבל עד לאחרונה היה מקובל שהן ניתנות ביחד עם דופיקר, סינמט או לבופר, כדי להקטין את התנודות בתפקוד חולי פרקינסון, אשר התגובות שלהם לטיפול בלבודופה מתחילות לעבור תנודות (fluctuations).

לפי גישה שפותחה לאחרונה, ניתן להתחיל את הטיפול במחלה עם מתן דופמין אגוניסט בלבד, לפני לבודופה, בגלל היתרונות של הדופמין אגוניסטים שיפורטו להלן.

נמצא, כי הדופמין אגוניסטים גורמים לפחות תופעות לוואי לטווח ארוך, כמו תנועות בלתי רצוניות (דיסקינזיה). לאור ממצאים אלה המתייחסים לכל הדופמין אגוניסטים מתפתחת גישה של מתן דופמין אגוניסטים לפני לבודופה בעיקר באוכלוסיית החולים הצעירים.

אם בשלביה הראשונים של מחלת פרקינסון אפשר להסתפק בדופמין אגוניסט בלבד, ניתן לדחות את הבעיות ארוכות הטווח הכרוכות בשימוש בלבודופה לעיתים למספר שנים.

יתרונות 

השליטה על סימני המחלה במשך היום יכולה להיות יעילה וממושכת יותר מהמקובל בדרך כלל בשימוש בלבודופה. רוב הדופמין אגוניסטים נלקחים מספר פעמים במשך היום, חוץ מהקברגולין היכול להילקח פעם אחת ביום כמנה בודדת, בגלל זמן השפעתו הממושך.

חסרונות 

כאשר הדופמין אגוניסטים נלקחים לבד, הם נחשבים בדרך כלל פחות יעילים, מאשר התכשירים סטנדרטיים של לבודופה (דופיקר, סינמט או לבופר), בעיקר בשלבי המחלה המתקדמים.

חלק מן החולים במחלת פרקינסון אינם מסוגלים להמשיך וליטול את הדופמין אגוניסטים בגלל תופעות לוואי, הכוללות בחילות, הקאות, בלבול (confusion), הזיות שווא (hallucinations), נמנום (drowsiness) וסחרחורות (dizziness), הקשורות לעתים תכופות ללחץ דם נמוך.

התחלת מתן דופמין אגוניסטים לחולה פרקינסון מחייבת זהירות, תוך כדי העלאה הדרגתית ואיטית של המינון עד להשגת התגובה הרצויה. מינונים נמוכים עלולים לגרום העדר השפעה או אף הרעה, אבל דבר זה נעלם בדרך כלל עם העלאת המינון.

בהזרקה תת-עורית 

שם גנרי  השם המסחרי בישראל 

אפומורפין

Apomorphine

טרם נרשמה בארץ

אפומורפין הוא דופמין אגוניסט הניתן בהזרקה, בגלל שהוא מתפרק במערכת העיכול במתן דרך הפה. ישנם חולי פרקינסון עם תנודות מוטוריות הנכנסים למצבי OFF קשים, למרות כל המאמצים להתאים להם את התרופות שהם נוטלים. במקרים אלה ניתן להשתמש בזריקות אפומורפין כ"תרופת הצלה", ולהשתחרר מהר מן המצב הקשה. אפומורפין פועל ישירות על אותם אתרים במוח, שבהם הדומפין פעיל.

מאחר שאפומורפין יכול להינתן רק באמצעות הזרקה, מן ההכרח שחולי פרקינסון, או המטפלים בהם, יהיו מסוגלים להתמודד עם המטלה הזו, הדורשת בדרך כלל תרגול והדרכה. אלה יכולים להתבצע במסגרות של טיפול יום, או בבית החולה, או תחת אשפוז בבית חולים. רוב החולים יכולים להסתפק בהזרקה עצמית רגילה או עם מזרקים אוטומטיים מיוחדים, אבל חלק מהחולים זקוק למתן רציף של אפומורפין הניתן בהזרקה תת עורית באמצעות משאבה. המשאבה הניידת, מופעלת באמצעות סוללות, כאשר בוכנה אוטומטית מזריקה את התרופה באופן רציף דרך צינור למחט המוחדרת מדי יום במקום אחר בגוף מתחת לעור.

יתרונות 

האפומורפין פועל מהר מאוד ובצורה אמינה, כך שחולים החייבים להיות פעילים בזמנים ספציפיים, יכולים להמשיך ולעסוק בפעילויותיהם הרגילות. הוא יכול להביא הקלה רבה לאנשים, החווים תנודות חריפות ביכולת התנועה שלהם ובתקופות OFF ארוכות וקשות.

חסרונות 

אפומורפין יכול לעזור רק לאותם חולי פרקינסון המגיבים לדופיקר, סינמט או ללבופר. אפומורפין גורם לבחילה בעיקר בתחילת הטיפול, ועל כן צריכים ליטול בתקופת הטיפול הראשונה, גם את התרופה מוטיליום (דומפרידון), אשר פועלת ישירות נגד בחילות והקאות.

במקרים מועטים אפומורפין יכול לגרום להחמרה בתנועות הבלתי רצוניות (dyskinesias).

פצע יכול להתפתח באזורי ההזרקה, וכאשר זה קורה חייבים לפנות לרופא המטפל או לאחות המתמחה במחלת פרקינסון.

אמנטדין (Amantadine)

שם גנרי  השם המסחרי בישראל 
אדמנטנאמין סולפט

1-Adamantanamine Sulphate

פ.ק. מרץ

א-פרקין

PK-Merz

A-parkin

 

אמנטדין הידרוכלוריד

Amantadine hydrochloride

פריטרל Paritrel

 

תרופה זו פועלת באופן שונה מאשר התרופות שנידונו עד כאן. ההשפעה המיטיבה העיקרית שלה היא להעלות את שחרור הדופמין ולאפשר לו לשהות זמן ממושך יותר באתר הפעולה שלו. אמנטדין יכולה להינתן כטיפול יחיד (monotherapy), אך יכולה להילקח גם עם תרופות אנטי-פרקינסוניות אחרות.

יתרונות 

יש לה תופעות לוואי מעטות בלבד. לפעמים היא עשויה לעזור להוריד את התנועות הבלתי רצוניות (dyskinesias). אמנטדין משווקת בכמוסות וסירופ. וכן, זהו תכשיר אנטי פרקינסוני הקיים בצורת נוזל וניתן להזלפה תוך ורידית. לאור זאת במקרים בהם לא ניתן לתת תרופות למערכת העיכול (לאחר ניתוח מעיים), מקובל לתת אמנטדין דרך הוריד.

חסרונות 

יש לה השפעה חלשה, היא עוזרת רק לחלק מחולי הפרקינסון והשפעתה עלולה להיות קצרת טווח. גורמת לעתים קרובות לבצקת הקרסוליים ולציור ורידי בעור, וכן יכולה לתרום לבלבול או הפרעות זיכרון.

תרופות אנטי כולינרגיות (Anticholinergics)

שם גנרי  השם המסחרי בישראל 
טריהקסיפנידיל

Trihexyphenidyl

ארטן

פרטן

Artane

Partane

בנזטרופין

Benztropine

קוגנטין

Cogentin

ביפרידן

Biperiden

דהקינט Dekinet
פרוציקלידין

Procyclidine

קמדרין Kemadrin
אורפנדרין

Orphenadrine

דיסיפל Disipal

 

אלה הן תרופות ותיקות, הניתנות כיום בשכיחות נמוכה יותר, ואשר יכולות להשפיע השפעה קלה על הסימפטומים של פרקינסון על ידי חסימת הפעולה של הנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין.

התרופות האנטיכולינרגיות ניתנות בדרך כלל בשלבים המוקדמים של המחלה לבד או בשילוב עם לבודופה או אמנטדין.

יתרונות 

הן יכולות לעזור לאנשים צעירים בשלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, כאשר הסימפטומים הם עדיין חלשים. נמצא, כי תרופות אלו בעלות השפעה מיוחדת על הרעד. כן ניתן להשתמש בתרופות האנטיכולינרגיות כדי לצמצם את ייצור הרוק, כאשר קיימת בעיה חריפה של ריור.

חסרונות 

תופעות הלוואי השכיחות הן: בלבול, ירידה בזיכרון, יובש בפה, עצירות, טשטוש הראיה וקושי במתן שתן עלולים להתרחש. תכשירים אלה אינם ניתנים בדרך כלל לחולי פרקינסון מבוגרים, שכן אצלם יש סיכון גבוה לבלבול ופגיעה בזיכרון, וכן אצל גברים, מחשש להחמרת הקושי בהטלת שתן בשל בעיות פרוסטטה.

מעכבי האנזים COMT (COMT Inhibitors)

שם גנרי  השם המסחרי בישראל 

אנטקפון

Entacapone

קומטן

Comtan

טולקפון

Tolcapone

טסמר (השיווק הופסק)

Tasmar

 

תרופות מן הסוג של מעכבי האנזים COMT הן תרופות חדשות הפועלות באמצעות חסימת האנזים הנקרא COMT – Catechol-O-Methyl Transferase, המפרק את הלבודופה.

כתוצאה מכך הן מאיטות את הרס הלבודופה בגוף. תרופות מעכבות COMT ניתנות על כן, רק ביחד עם לבודופה, כדי להאריך את משך פעילותה של הלבודופה ועל ידי כך להקטין את הסימפטומים של מחלת פרקינסון.

יתרונות 

אחד היתרונות של תרופות מן הסוג של מעכבי COMT, היא תרומתם האפשרית להקטנת התנודות שמופיעות בתפקוד לאחר השנים הראשונות של הטיפול. תרופות אלה צריכות גם להקטין את המינון והתדירות של מנות הלבודופה הנחוצות, ועשויות להגדיל את משך זמן

הON. 

 חסרונות 

תופעות הלוואי של תכשירים אלו, כפי שדווחו, כוללות עליה בתנועות הבלתי רצוניות (dyskinesias), מצבי בלבול, בחילות, הקאות וכן שינויים בצבע השתן. בכמה מקרים שלשול עלול להוות בעיה של ממש, עד כדי הפסקת השימוש בתרופה. השימוש בטסמר מחייב בדיקות דם אחת לחודש, כדי לבדוק את רמות פעילותם של אנזימי הכבד. שיווק התרופה טסמר הופסק בארץ לאחר דיווחים על מקרי מוות בחולים כתוצאה מפגיעה בכבד.
התרופה קומטן אושרה לאחרונה לשימוש בארץ, והיא אינה פוגעת בתפקודי הכבד.

מעכבי האנזים (MAO-B ( Mono Amine Oxidase Type-Bׂ

סלג'ילין  (Selegiline)  

שם גנרי  השם המסחרי בישראל 
סלג'ילין

SelegilineHCL

סלג'ילין

יומקס

Selegiline

Jumex

סלג'לין מאט את פירוק הדופמין במוח. משתמשים בו כדי להאריך את ההשפעה של מנת הלבודופה (דופיקר, לבופר), או כדי להפחית את הכמות הנחוצה של דופיקר או לבופר. הוא גם עשוי להקטין את התנודות במידת היעילות של תרופות, שבה חשים חלק מן החולים במחלת פרקינסון, לאחר השנים הראשונות.

רופאים רבים מתחילים את הטיפול בחולה פרקינסון שאובחן לאחרונה בתרופה סלג'ילין כטיפול יחיד בלי תוספת של תרופה אחרת. סלג'ילין עשויה לשפר את הסימפטומים במידה קלה ולדחות את הצורך בלבודופה. נכון להיום, אין עדות, לכך שסג'ילין משנה את מהלך המחלה באופן משמעותי.

יתרונות 

כשלעצמו לסלגילין יש מעט מאד תופעות לוואי.

חסרונות 

כאשר סלג'ילין נלקח ביחד עם דופיקר ולבופר, תופעות לוואי של לבודופה, כמו למשל התנועות הבלתי רצוניות (dyskinesias), הזיות (hallucinations) או חלומות מאוד חיים

(vivid dreaming), עלולים לפעמים להופיע או להחמיר. כדי להקטין סיכון לתופעות לוואי, יש להוריד את המינון של לבודופה. סלג'ילין פועל כסם מעורר קל, ועל כן הוא ניתן לעתים קרובות כמנה יחידה, שיש לקחת אותה בבוקר, ולא בערב, משום שהיא עלולה להפריע לשינה.

 

ראסלג'ילין (אזילקט Rasagiline (Azilect

שם גנרי  השם המסחרי בישראל 
אזילקט

Azilect

אזילקט

Azilect

תרופה חדשה של טבע המכילה 1 מ"ג ראסג'ילין, תכשיר מסוג מעכב אנזים מונואמין אוקסידאז, סלקטיבי (מסוג B) ובלתי הפיך. אופן הטיפול בתכשיר הוא נוח, עם מתן התרופה אחת ליום, ללא צורך בניטור המינונים.

אזילקט ניתן לשימוש כטיפול תרופתי יחיד בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון, וכטיפול נוסף ללבודופה בשלבי הביניים ובשלבים המתקדמים של מחלת הפרקינסון.

אזילקט כטיפול תרופתי יחיד משפר משמעותית את התסמינים המוטוריים ואת איכות חייהם של החולים.

כטיפול משולב ללבודופה למחלה מתקדמת, אזילקט משפר משמעותית את מאזן ה-OFF/ON (מוריד את משך הזמן ביום שבו למרות טיפול תרופתי יכולת התנועה של החולה מוגבלת מאוד), ומגביר את יכולת התפקוד של החולה.

אזילקט הוא תכשיר בטוח ונסבל היטב בכל גיל, ומראה שיעור תופעות לוואי נמוך בכל שלבי המחלה.

ניסויים קליניים בתרופות חדשות

אין תרופה מושלמת לטיפול במחלת פרקינסון. זו הסיבה מדוע על המחקר להמשיך ולחפש אחר תרופות חדשות למחלה. לאחר שכל הבדיקות המעבדתיות על חומרים חדשים הושלמו, מעורבים הרופאים בניסוי קליני בתרופות החדשות על חולי פרקינסון.

אלה מבין החולים הנחשבים כמתאימים לניסוי בתרופה מסוימת, חייבים לקבל תמיד מידע (בעל פה ובכתב), והכרחי שיהיה להם מספיק זמן לשוחח עם הרופא המטפל ועם בני משפחותיהם על הנימוקים בעד ונגד, בטרם יחליטו לקחת או לא לקחת חלק בניסוי. חולה רשאי להיכנס למחקר קליני בתרופה חדשה רק לאחר חתימה על טופס הסכמה.

לאף אחד מבין אלה המעורבים במחקר אסור להפעיל לחץ מסוג כלשהו על החולים, כדי שייקחו חלק, או ימשיכו להשתתף בניסויים של תרופות.

תרופות שיש להימנע מהן 

שכיח מאוד, שיש לאנשים בעיות רפואיות נוספות על מחלת פרקינסון. למרות שבדרך כלל התרופות הניתנות לבעיות אחרות אינן מהוות בעיה, חשוב, שהרופא המטפל ישקול את פעולת הגומלין של סוגי התרופות השונות עם התרופות הניתנות למחלת פרקינסון. לדוגמה: משלשלים או תכשירים נגד דיכאון יכולים להילקח בדרך כלל ללא בעיה.

אולם יש תרופות היכולות לגרום להופעת סימפטומים דמויי-פרקינסון. בדרך כלל חולי פרקינסון צריכים להימנע מהן, אלא אם כן הן מומלצות באופן מיוחד על ידי מומחה למחלת פרקינסון.

תכשירים מן הסוג של מעכבי האנזים מונו אמינו אוקסידז A (MOAIs), הם אחד משני הטיפוסים העיקריים של תכשירים נוגדי דיכאון. הם אינם מחמירים את מחלת פרקינסון, אבל אסור לתת אותם ביחד עם לבודופה, שכן יכולות להיות להם השפעות נוגדות על התפקוד של הלב ולחץ הדם.

אין לתת תרופות מקבוצה זו עם סלג'ילין (יומקס).

תכשירים אנטיפסיכוטיים חדשים הוכנסו לשימוש, כגון לפונקס ((Clozapine וזיפרקסה (Olanzapine), אשר מועדים פחות להחמיר את הסימפטומים של פרקינסון.

חלק מן התרופות הנ"ל מכילות יותר ממרכיב פעיל אחד, כאשר לפעמים למרכיב אחד עלולה להיות השפעה נגדית. לכן אנו מייעצים לאנשים לדווח לרופא המטפל על כל התרופות שהם לוקחים, לרבות אלה שנקנו ללא מרשם רופא.

תרופות אלה רשומות בלוח הבא:

תרופות שחולי פרקינסון חייבים להיוועץ ברופא נוירולוג לפני נטילתן 

 

שם גנרי  השם המסחרי בישראל  התרופה לטיפול ב 

Metoclopramide

פרמין

Pramin בחילות/הקאות

Perphenazine

פרפנן

Perphenan

פסיכוזה

Flupenthixol

פלואנקסול

Fluanxol

דיכאון, פסיכוזה, מאניה

Chlorpromazine

טרוקטיל

Taroctyl

הפרעות בחשיבה, פסיכוזה, אי שקט קשה

Fluphenazine

מודקט,

סדיטן,

סלקטן

Modecate, Sediten, Selecten הפרעות בחשיבה, פסיכוזה, אי שקט

Haloperidol

הלודול,

הלידול,

הלופר,

פריקט

Halodol, Halidol, Haloper, Pericate הפרעות בחשיבה, פסיכוזה, אי שקט קשה

Pimozide

אורפ פורטה

Orap Forte

הפרעות בחשיבה, פסיכוזה, תנועות בלתי רצוניות, Tic disorder

Sulpiride

מודל

Modal

הפרעות בחשיבה, אי שקט, סחרחורת

Thioridazine

מלריל,

רידזין

Melleril, Ridazin

בלבול, אי התמצאות, הפרעות בחשיבה, אי שקט

 

 

  • התרופה היחידה הנוגדת בחילה, שאינה מחמירה את סימני מחלת פרקינסון היא מוטיליום (דומפרידון).

עשה ואל תעשה

 עשה

  • בקש מהרופא המטפל בך לחזור ולהסביר לך פעם נוספת, את מה שלא הבנת מדבריו.
  • דווח לרופא שלך על כל ההשפעות של הטיפול, לטובה ולרעה. כדאי לך לרשום את הדברים מראש, כדי שלא יישכחו בזמן הביקור.
  • בקש עצה מן הרופא שלך, אם אתה מוטרד מקשר להיבט כלשהו בחייך, אשר יתכן, שהוא מושפע ממחלת פרקינסון או מן התרופות למחלת פרקינסון, שאתה נוטל.
  • נהל יומן או גרף, כאשר אתה מתחיל להשתמש בתרופה חדשה, או כאשר חל שינוי במינון התרופות שאתה מקבל. ציין את הכמות והעיתוי של לקיחת התרופות, את משך תקופות ה- ON/OFF, או את התנועות הבלתי רצוניות, וכל דבר לא רגיל, שאותו אתה חווה. רישומים אלה יכולים להיות לעזר רב לרופא שלך בשעה, שהוא מתכנן את מערך התרופות החדש שלך.
  • אם שכחת לקחת מנה מסוימת בזמן, קח אותה מיד ברגע שנזכרת, אבל בשום פנים אל תיקח מנה כפולה. אם נזכרת בכך, רק כאשר הגיע מועד נטילתה של המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה.
  • הקפד להחזיק את תרופותיך הרחק מהישג ידם של ילדים, ואחסן אותן בטמפרטורה נורמלית של החדר (בין 15 ל- 25 מעלות צלסיוס), אלא אם כן נרשם אחרת על התרופה. לדוגמא: אפומורפין המשווקת באמפולות זכוכית חייבת להישמר במקרר, אולם לעומת זאת אפומורפין במזרקים אוטומטים חייבת להישמר בטמפרטורת החדר ולא במקרר.
  • זכור, שסחרחורת בלתי צפויה יכולה להיות סימן ללחץ דם נמוך. אם אתה חש בסחרחורות רצוי, שלחץ הדם שלך ייבדק, הן במצב של ישיבה והן במצב של עמידה.
  • היוועצי ברופא המטפל שלך, אם יש לך מחלת פרקינסון ואת סבורה, שייתכן, שאת בהריון.
  • זכרו, הרוקחים שלכם יכולים אף הם לעוץ לכם עצות, וכן לעזור לכם לערוך את התרופות בשעת הצורך.

אל תעשה

  • אל תניח, שהטיפול שאתה מקבל, המינון או העיתוי של נטילת תרופותיך, חייבים להיות זהים לאלה שמקבלים חולי פרקינסון אחרים.
  • אל תניח, שאתה תתנסה בתופעות לוואי רציניות – אתה לא! אבל אם יש משהו שמדאיג אותך, דווח עליו לרופא שלך.
  • אל תעשה שינויים משמעותיים במינון התרופות שלך בצורה מהירה. שינויים מהירים מדי עלולים לגרום לתופעות לוואי. הרופא המטפל בך בודאי יציע לנסות זמנים שונים כדי למצוא את מערך התרופות שיתאים לך, תוך כדי שמירה על הכמות היומית של התרופות שנקבעה לך.

הערת הרופא היועץ: 

כל שינוי או התאמת תרופות רצוי, שתעשה לאט ובזהירות כדי למנוע סיבוכים ותופעות לוואי. 

דלג לתוכן
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.