ממתיק מלאכותי נגד פרקינסון

ממתיק מלאכותי נגד פרקינסון

איתי נבו

 ע"פ חוקרים ישראלים: מניטול מעכב המחלה בבעלי חיים

מחלת פרקינסון – רטטת, בעברית – היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתבטאת ברעד ובקשיי תנועה, ובהמשך בירידה בתפקוד המוחי עד כדי שיטיון – דמנציה. מספר החולים בעולם נאמד ביותר משבעה מיליון (בהם המתאגרף מוחמד עלי והשחקן מייקל ג'יי פוקס), ובישראל יש לפחות 20,000 חולים. מבחינה פתולוגית הסיבה לתסמיני המחלה היא מותם של תאי מוח המייצרים דופאמין, לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון מסויים. גילוי של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשוי לסלול דרך לפיתוח טיפול חדש במחלה, באמצעות ממתיק מלאכותי. החוקרים חיפשו חומר המפרק – במבחנה – את גושי החלבון, וגילו כי הסוכר האלכוהולי, מניטול, עושה את המלאכה ביעילות רבה. בהמשך הם בחנו את השפעת החומר על זבובוני תסיסה (דרוזופילה) שבהם הושתל הגן למחלת פרקינסון של בני אדם. השתלת הגן פוגעת קשות בתפקוד המוטורי של הזבובים האלה (משבשת את יכולתם לטפס על דפנות מבחנה). החוקרים גילו כי המניטול שיפר בעשרות אחוזים את התפקוד המוטורי של הזבובונים החולים, ואת יכולת הטיפוס שלהם. בשלב הבא עברו החוקרים לעכברי מודל – עכברים שבמוחם הושתל הגן לייצור החלבון הגורם למחלה במוח של בני אדם. גם בעכברים האלה הזרקה של מניטול הביאה לירידה ניכרת מאוד ביצירת המבנים הקשורים למחלת הפרקינסון. את המחקר הוביל צוות חוקרים מאוניברסיטת ת"א, בראשות פרופ' אהוד גזית, שהוא המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' דני סגל, ד"ר רונית שאלתיאל קריו, תלמידת המחקר מורן פרנקל פינטר ופרופ' אליעזר מצליח מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, שם נעשו הניסויים בעכברים. המחקר פורסם בכתב העת Biological Chemistry.

"השלב הבא בניסויים יהיה לעשות אופטימיזציה", אומר פרופ' גזית. "לבדוק את המינון היעיל ביותר, ולבחון חומרים דומים – למשל סוכרים רב אלכוהולים נוספים – לראות אם שילוב שלהם משפיע טוב יותר על גושי החלבון במוחם של העכברים, בתקווה שהדבר יניב טיפול במחלה".
היתרון הגדול של המניטול, הוא שהחומר כבר מאושר למגוון שימושים רפואיים, וניתן בהזרקה למשל לטיפול בבצקות קשות. הוא גם אחד החומרים היחידים שמסוגל לפתוח את ה-Blood Brain Barrier מסנן הדם המונע מחומרים רבים להגיע אל המוח. "אנו מבינים כיום הרבה יותר טוב את המנגנון המולקולרי של פרקינסון ושל מחלות ניווניות אחרות, אומר גזית. "תהליך של פיתוח תרופה הוא מאוד מאוד מאוד ארוך – אני לא יודע אם זה ייקח עשר שנים או עשרים – אבל עברנו שני שלבים חשובים לקראת פיתוח תרופה: זיהוי אתר המטרה שבו צריכה התרופה לפעול, ולהוכיח שמודולציה של אותו אתר מטרה יכולה להשפיע על הפרוגנוזה, לפחות במודלים של חיות".

כאמור, פיתוח תרופה עשוי לארוך שנים רבות, אבל החוקרים אופטימיים, בין השאר משום שמנגנון המחלה של פרקינסון דומה במידה מסויימת לזה של אלצהיימר, ושל מחלות ניווניות נוספות של מערכת העצבים. הצלחת הניסויים הראשונים במניטול, לצד פיתוחים נוספים בתחום הטיפול, המניעה והעיכוב של מחלות כאלה, מעוררים תקווה שבעוד כמה עשורים נוכל לשכוח ממחלות השיטיון, לפחות כמה

 

דלג לתוכן
הגעת לתפריט הנגישות, לחץ ENTER על מנת לדלג על התפריט.