היי, שמי גוסטבו, בן 60, סבא לשלושה, אבא לשתיים ונשוי מאוהב. ביליתי 40 שנה בהייטק עד לפני חמש שנים כשאובחנתי בפרקינסון. החלפתי טיסות  באהבתי לסוסים כמדריך לרכיבה טיפולית.

פרויקט החונכות עבורי הוא הזדמנות לתת ולא פחות חשוב לקבל.

אני אדם אופטימי, שאוהב לשתף, לתת ולחוות חוויות חדשות שמעשירות את עולמי  וגם של הסובבים אותי.

ליצירת קשר עם גוסטבו: raitergustavo@gmail.com

שמי ציפי שיש.  אני בת 68.

אני מתנדבת פעילה בעמותת הפרקינסון בישראל ובארגון פרקינסון אירופה.

מרגע קבלת האבחנה, לפני 18 שנים, החלטתי שהמחלה לא תגדיר אותי. באופטימיות ובנחישות, יצאתי למסע חיים עם אתגרים מורכבים ומשתנים. למדתי לנהל את המחלה ולחיות חיים מלאים. אני עוסקת באמנות, בספורט ושמחה בחיי.

ליווי מאובחן חדש עבורי הוא  חברות לאתגר.

צעידה משותפת כברת דרך יד ביד וסיוע בשרטוט  "מפת הדרכים"  ליצירת שגרת חיים מיטיבה.

ליצירת קשר עם ציפי: tsipi.shaish@gmail.com

https://www.facebook.com/anitea4u/videos/10157570085341985

https://parkinsonslife.eu/parkinsons-disease-and-creativity-i-discovered-artistic-abilities-i-never-knew-i-had/

https://www.facebook.com/ParkinsonIsrael/videos/6543100885702630

היי, שמי ציפי, בת 62, אמא לתאומות מקסימות בנות ,24 גרה בתל אביב.

שירתתי בצה"ל כ- 20 שנה בתפקידיי הדרכה/ ניהול/ פיקוד בנוסף לעבודה כאחות טיפול נמרץ ושיקום נוירולוגי.

מאובחנת כ17- שנה וכיום עוסקת רבות בפעילות גופנית יומ-יומית ומתנדבת בעמותה כרכזת קהילת הצעירים. באופיי אני אופטימית חסרת תקנה (עם אחריות), יודעת להכיר בטוב, להפוך לימונים ללימונדה, להקשיב, להכיל, לכוון ולהדריך אך לא פחות חשוב, אני מאוד פרקטית.

 אני לא מאפשרת למחלה לנהל אותי……. אשמח לתרום מזמני ולהשתמש בכישוריי ללוות מתמודדים חדשים

ליצירת קשר עם ציפי: zepgold@bezeqint.net

היי, אני איתן גרוס, בן 58, אב לגיל (22) ולאיל (20), ופרופסור לביולוגיה במכון ויצמן ברחובות.

אבחנתי בגיל 53. מאז האבחנה הורדתי הילוך בעבודה ובחיי האישיים ומשתדל לעשות בעיקר את מה שאני אוהב.

מאז האבחנה גם התחלתי לחקור במעבדה שלי את הקשר האפשרי בין ״התעייפות״ מיטוכונדריות והופעת פרקינסון.

אהבותיי הגדולות הם חקר המיטוכונדריות, הגנרטורים של תאי גופינו, ריקוד אימפרוביזציה ולעבוד בגינה.

אני מלווה מתמודדים חדשים בתקופה הראשונה מאז האבחון. אני מוצא שהתהליך מביא הרבה ערך ומסייע לאנשים ללמוד כיצד חיים עם הפרקינסון ובעיקר להפנים "שיש להם פרקינסון אבל החיים שלהם הם לא רק פרקינסון"

ליצירת קשר עם איתן גרוס: atan.gross@weizmann.ac.il

היי, אני רותי. מתקשה להאמין אבל ממש בקרוב אהיה בת 80. אמא ל3 , סבתא ל5 נכדים מקסימים.

אני מלאת סקרנות ושמחת חיים, למרות הפרקינסון שהצטרף לחיי לפני כחמש שנים. זה לא היה כך בהתחלה.  בעקבות האבחון, מילאו אותי תחושות של פחד וחששות מפני הצפוי לי בעתיד. תחושות קשות  אלה התפוגגו בחלוף הזמן  וההסתגלות למציאות החדשה.  כשניתנה לי הזדמנות, הצטרפתי לקבוצת החונכים כדי לסייע למאובחנים חדשים בהתמודדות עם הבשורה. למפגש אנושי  זה אני מביאה את ניסיוני המקצועי כמי שעסקה בחינוך,  כיועצת וכמאמנת אישית ובעיקר את הרצון לתמוך ולסייע. במפגשים אלה עם החניכים, המתמודדים החדשים,   אני  תורמת להם  ולא פחות מכך אני מרגישה נתרמת. 

מאמינה שיש משמעות רבה לקבלת  תמיכה שתסייע לעצב חיים מלאים, למרות הפרקינסון.

ליצירת קשר עם רותי: rutaha@gmail.com

היי לכולם, אני עמיתן בן 67. מתמודד עם פרקינסון מזה 10 שנים.

שמח מאוד על האפשרות להשתתף בקהילת החונכים ולהעביר הלאה את הידע והניסיון האישי שצברתי עם השנים, שיכול לעשות הבדל גדול לאלה המצטרפים חדשים למועדון שלנו ולהקל עליהם בתחילת הדרך .

מזה כשלוש שנים מלווה מתמודדים חדשים באופן אישי בסגנון של נפש/גוף וטיפולים אלטרנטיביים.

ליצירת קשר עם עמיתן: Amitan1@netvision.net.il

היי, אני שון הראל, בת 60. אמא ל-4 ילדים וסבתא.

פסיכותרפיסטית וכן, אני עדיין עובדת.  אובחנתי עם פרקינסון לפני 9 שנים.

המוטו שלי הוא שהפרקינסון הוא לא מה שמנהל את חיי. הפרקינסון הוא אחד הדברים שמלווים אותי במסע חיי.

אני מתרגלת צ'י קונג, פילאטיס, טניס שולחן, ריקוד וטרקים.

אני מתנדבת ב"יד להחלמה" ובעמותת הפרקינסון כחברה בהנהלת הסניף באשדוד וכחונכת מתמודדים חדשים.

אני רואה בכך זכות לתמוך במאובחן בתחילת דרכו, לחלוק את הידע והניסיון שצברתי במשך השנים ואין סיפוק גדול יותר מנתינה

ליצירת קשר עם שון: shonharel@gmail.com

היי, אני איציק. מתמודד עם הפרקינסון כ 10 שנים ובמקביל מתנדב קבוע במספר מקומות ביניהם עמותת פרקינסון בישראל, עמותת פעמונים וסיוע לתלמידי תיכון בהוראת מתמטיקה ופיזיקה בהכנה לבגרויות. הצילום המצורף מעיד על כך.

מאז ומתמיד עסקתי בפיתוח והעצמת אנשים, גם בעברי כמנהל בכיר בארגון גדול וגם היום, בכל ההתנדבות שאני עושה.  אני מאמין שאנשים הם המשאב והנכס החשוב ביותר בכל ארגון או חברה בה אנו חיים.

בעיני תהליך ליווי מתמודדים חדשים מאוד מסייע למתמודדים להכיר את המחלה וללמוד כיצד להתנהל איתה. הליווי מהווה מקום בטוח למתמודדים החדשים לשאול, להתלבט ולחשוב יחד. אני רואה את תהליך הליווי כבעל ערך ומשמעות גם עבור המתמודד החדש וגם עבור המלווה .

אני מאמין שהמתמודד צריך לקחת "פיקוד" על רוב  הגורמים המשפיעים במחלה. אני עוסק הרבה ספורט ובטוח שזאת התרופה הטובה ביותר בהתמודדות עם הפרקינסון.

ליצירת קשר עם איציק: ibenaaron@gmail.com

היי אני דבי. בת 68.  מתמודדת מזה כ-6 שנים  עם המחלה.  בשנתיים האחרונות אני מנהלת את פעילות  קהילת מתמודדי הפרקינסון באזור חדרה והסביבה. 

המוטו שלי בחיים:  "תמיד להסתכל בחצי הכוס המלאה, לא לדשדש בעבר. כי אי אפשר לשנות אותו. להיות תמיד עם הפנים להווה ולעתיד".

ללוות מתמודד חדש : " גורם לי לסיפוק שיכלתי לעזור להתמודד עם הגזירה, לראות את התהליך שעובר המתמודד  וגם להכיר אנשים מקסימים שאחרת לא הייתי מכירה"

ליצירת קשר עם דבי: debrale6@gmail.com