זיהוי – עמותת פרקינסון בישראל https://www.parkinson.org.il עמותת פרקינסון בישראל Tue, 26 Jan 2021 10:01:47 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.2 https://www.parkinson.org.il/wp-content/uploads/2019/08/cropped-favicon-32x32.png זיהוי – עמותת פרקינסון בישראל https://www.parkinson.org.il 32 32 האם ANGRY BIRDS יכולות לעזור בזיהוי חולי פרקינסון? https://www.parkinson.org.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-angry-birds-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%a1/ Sat, 05 Oct 2019 12:33:50 +0000 https://www.parkinson.org.il/%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%9f-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99-c/

האם ANGRY BIRDS יכולות לעזור בזיהוי חולי פרקינסון?

ג'ין גורקוף

פורסם באתר של NORTHWEST PARKINSON'S FOUNDATION

במקור HUFFPNGTON POST

סבא שלי חולה פרקינסון. כך בשם משפחתי וכל חבריי בקהילת הפרקינסון, ברצוני להודות למקס ליטל על הצעד המרשים שצעד כדי לעזור לפתח את הסמנים הביולוגיים הנחוצים לרפא את מחלת הפרקינסון. כפי שמר ליטל מתאר, צעדים ענקיים נעשו בלחימה במחלת הפרקינסון. למרות זאת המחקר של מחלת הפרקינסון הוא מחקר מסוכן עדיין, כי חסרים לנו סמנים ביולוגיים מטריצות ביולוגיות אובייקטיביות בכדי למדוד את התדמות (ונקווה שיום מן הימים גם החלשות, המחלה. לכן ארגונים כמו הקרן של מייקל ג'יי פוקס לחקר מחלת הפרקינסון ממוקדים מאד בפיתוח סמנים ביולוגיים למחלת הפרקינסון, במיוחד באמצעות תוכניות כמו היוזמה לסמנים להתקדמות מחלת פרקינסון (PPMI), מחקר קליני, שנערך במספר מקומות ברחבי ארצות הברית, שבא "להעריך את קבוצת החולים שאובחנו לאחרונה וקבוצת בריאים באמצעות הדמיה מתקדמת, דגימות ביולוגיות והערכות קליניות והתנהגותיות כד לזהות סמנים ביולוגיים להתקדמות מחלת הפרקינסון".

PPMI הוא דבר גדול. אך למרות זאת, גם השימוש בכלי נהדר כמו FOX TRIAL FINDER, קשה מאד  ויקר מאד לגייס אנשים להשתתף בניסויים קליניים כמו PPMI. בארה"ב חולים כמיליון בני אדם במחלת פרקינסון, אך כ 30% מהניסויים הקליניים אינם מצליחים לגייס אפילו חולה אחד ו 85% מהניסויים המתקיימים מסתיימים מאוחר עקב קשיים בגיוס חולים.

זו הסיבה שעבודתו של מר ליטל הדליקה אותי. זה לא רק בגלל שהוא עזר לפתח סמן ביולוגי קולי למחלת פרקינסון, הוא מצא דרך לשימוש בטלפון, מכשיר שכמעט כולנו נושאים עמנו כל הזמן, כדי ליצור דרך קלה וזולה לכל אחד ובכל מקום להשתתף במסע אל ההחלמה.

כמפתח אפליקציות לטלפון סלולארי בעצמי, זה גרם לי לחשוב על דרכים אחרות בהן נוכל לנצל את הסמארט פונים החדשים כדי להגדיל את מספר המשתתפים בחקר מחלת הפרקינסון. להלן מספר רעיונות, חלקם נמצאים תחת פיתוח.

  1. שימוש במד התאוצה של הטלפון לזהות רעידות.  בשנת 2011 פרסמה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת UCLAתוצאות מחקר בו בדקו שימוש במד התאוצה של איי פון דור 3 כדי לזהות רעידות של מחלת פרקינסון. תוצאות המחקר הוגדרו כהוכחת הקונספט. לאיי פונים של היום ישנם ג'ירוסקופים רגישים בהרבה שיכולים לקרוא  רעידות בדיוק רב יותר.   כך שדמיינו לעצמכם ש ANGRY BIRDS היה מריץ את מד התאוצה של הסמארט פון ברקע כדי לבדוק מי מהשחקנים (המשחק באלמוניות)' מראה רעידות  הם של מחלת פרקינסון.  המשחק יכול לאסוף מיליוני נקודות מידע ליום הן מחולים והן מבריאים מה שיאפשר פיתוח הרעד סמן ביולוגי למחלה.
  2. להיעזר במצלמת הטלפון לאבחן היפוקינזיה (תנועות איטיות). כיום מצלמות הסמארט פונים כל כך רגישות, עד כי ניתן להשתמש בהן למדידת דופק. שימוש בתוכנה חדשה לזיהוי פנים תאפשר זיהוי חיוך מזויף טוב יותר מאשר אדם בשר ודם.

תארו לעצמכם מיליוני אנשים השולחים תמונות לאינסטגרם ישלחו אותם גם לשרת שיריץ את תוכנת הכרת הפנים הזו. ואם אותם אנשים יציינו אם הם חולים במחלת פרקינסון, אז אולי יהיה ניתן לפתח סמן ביולוגי לזיהוי מוקדם להיפוקינזיה – פני האבן או פנים קפואות – שרואים אצל רבים מחולי הפרקינסון.

  1. שימוש במנוע החיפוש של הטלפון, GPSומערכות תשלום ניידות בכדי לפתח סמני סביבה/סגנון חיים. לגוגל יש כלי שנקרא GOOGLE FLU TRENDS שיכול לזהות אירועי שפעת תוך התבססות על חיפושים במנוע החיפוש שלו. לדוגמא, אם אנשים רבים באזור מסוים מתחילים לחפש את צמד המילים "כאב ראש" או "סירופ שיעול", אז גוגל יודע לציין קיים באזור זה אירוע שפעת. ברור שמחלת פרקינסון אינה "מתפרצת" כך שתיווצר עליה בחיפושים לפרקינסון. וברור שלא רק בטלפונים ניידים ניתן לערוך חיפושים. אבל חיפושים בטלפונים ניידים יכולים ליצור מאגר מידע מעניין, כי אנשים יכולים לבצע אותם  בנסיעות. ואז ישננן שאלות רבות שעולות במוחם של חולי פרקינסון כשהם מחוץ לבית (כמו לדוגמא שאלות הקשורות לניידות), שבהן לא נתקלו בביתם. כך תארו לעצמכם שאנשים היו משתפים את החיפושים שלהם במאגר מידע (חיפושים במחשב ובטלפון הנייד). ואם אנשים היו מזדהים אם הם חולים במחלת פרקינסון, אפשר היה לפתח חיפוש לסמנים ביולוגיים למחלה.

כנ"ל אפשר להיעזר ב GPS כדי לזהות סמנים סביבתיים למחלת הפרקינסון או בעזרת מערכת תשלום  של טלפון נייד ניתן יהיה לזהות דיאטה וסגנון חיים כסמנים למחלת הפרקינסון.

המפצח לכל זה הוא השתתפות של אנשים רבים. אך כמו שכל מפתח אפליקציות יודע זה יתרחש רק אם האפליקציות תהינה חינמיות וקלות לשימוש.

תודות למר ליטל על פריצת הדרך.

לקריאה בשפת המקור…

]]> סימן לשומנים בדם עשוי לעזור לחזות סיכון לחלות במחלת פרקינסון https://www.parkinson.org.il/%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%93%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%96%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95/ Sat, 21 Sep 2019 21:30:02 +0000 https://www.parkinson.org.il/?p=4010

סימן לשומנים בדם עשוי לעזור לחזות סיכון לחלות במחלת פרקינסון

פורסם ב: NORTWEST PARKINSON'S FOUNDATION

בתאריך: 19 ספטמבר 2013

http://www.nwpf.org/News.aspx?Item=4335

מוטאציה גנטית הנקראת GBA, שמובילה להופעה מוקדמת של מחלת פרקינסון וליקויים קשים בזיכרון ולמידה (כ 4%-7% מכלל החולים במחלה) קובעת גם איך שני שומנים מסוימים CERAMIDES GLUCOSYLCERAMIDES עוברים מטבוליזם. חוקרים מ MAYO CLINIC שלחולי פרקינסון שאינם נושאים מוטציה גנטית יש רמות גבוהות בדם של שני שומנים אלו. בנוסף, לחולים שגם הראו רמות גבוהות של שומנים אלו הראו נטייה ללקויות זיכרון ולמידה וכן דמנציה. המחקר פורסם לאחרונה אונליין בירחון JOURNAL PLOS ONE.

התגלית יכולה להיות אזהרה חשובה לחולי פרקינסון. מחלת פרקינסון היא המחלה הניוונית של מערכת העצבים השנייה בשכיחותה לאחר מחלת אלצהיימר. לא קיים סמן ביולוגי שיסמן מי יחלה במחלה – ומי יפתח לקויות זיכרון ולמידה לאחר שחלה במחלת פרקינסון, אומרת דר' מישל מיאלקה חוקרת ב MAYO CLINIC והמחברת הראשית של המאמר.

לקויות זיכרון ולמידה היא תופעה תדירה אצל חולי מחלת פרקינסון ויכולה להיות מגבילה יותר לחולים ולמטפלים מאשר התופעות המוטוריות האופייניות. האבחון המוקדם במחלת פרקינסון בעלי סיכון גבוה ביותר לפתח דמנציה חשוב כי יכול למנוע או לעכב את תחילת והתקדמות בעיות זיכרון ולמידה. שינוי שומני דם אלו יכול להיות דרך לעצירת התקדמות המחלה אומרת דר' מיאלקה.

קיימת גם הצעה ששומני דם אלו יוכלו לחזות מי יחלה במחלת פרקינסון והמחקר הזה בעיצומו.

"כיום אין ריפוי למחלת פרקינסון, אך ככל שנזהה אותה מוקדם יותר- יהיה לנו סיכוי טוב יותר להלחם בה" אומרת דר מיאלקה. "חשוב במיוחד שנמצא סמן ביולוגי למחלה ונזהה אותו בשלב שלפני התפרצות המחלה בשלב הפרה קליני".

מעבדתה של דר' מיאלקה חוקרת סמנים ביולוגים בדם למחלת פרקינסון, כי בדיקות דם פחות פולשניות וזולות מאשר סריקת מוח א בדיקת נוזל שדרה – כלים נוספים המשמשים בחקר המחלה.

מחקר זה נתמך על ידי מענקי מחקר מה NATIONAL INSTITUTE ON AGING (U01AG37526) וג'ורג' פ. מיטשל והמנוחה סינטיה וו. מיטשל. מחקר ה DEMPARK מומן על ידי מענקי מחקר בלתי מוגבלים מחברת נוברטיס ומ INTERNATIONAL PARKINSON FONDS (גרמניה). מחקר ההמשך LANDSCAPE הוא חלק ממחקר Competence Network Degenerative Dementias (KNDD) שממומן על ידי משרד החינוך והמחקר הגרמני הפדראלי (פרויקט מספר 01GI008C).

]]> כיצד תזהו מוקדם תסמונת של מחלת הפרקינסון? https://www.parkinson.org.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%aa%d7%96%d7%94%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%9d-%d7%aa%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%a1/ Sat, 21 Sep 2019 21:24:42 +0000 https://www.parkinson.org.il/?p=4003

כיצד תזהו מוקדם תסמונת של מחלת הפרקינסון?

 

מאת" דר' שפלי סאבהרנג'אק פורסם ב: אתר של NORTHWEST PARKINSON'S FOUNDATION

מחלת פרקינסון תוארה לראשונה לפני כמאה שנים, אך התבררה כקשה לשליטה במונחים של טיפולים מרפאים. הגישה הרפואית  הבסיסית היא לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים שלה וניסיון להאט את קצב התקדמותה המתמשך. רעידות, אובדן שליטה על השרירים וקשיחות גפיים הם התסמינים העיקריים של מחלת הפרקינסון.

הפרדוקס הוא שכשהתסמינים מתפתחים ואישור האבחנה המתבסס על תסמינים אלו מגיע, יכולותיו המוטוריות של החולה כבר פגועות. אובדן שליטה מוטורית מובילה לאובדן יכולת תפקוד עצמאית ומשפיעה באופן ממשי על איכות החיים. לכן החיפוש אחר תסמינים מוקדמים של מחלת הפרקינסון המקדימים מצב של אובדן שליטה מוטורית  הוא נושא חשוב במחקר הנוירולוגי כעת.

מחקר ארוך זמן הידוע בשם הונלולו-אסיה מחקר בהזדקנות (HAAS) עזר לשפוך אור על ההתפתחות של תסמינים מוקדמים של מחלת הפרקינסון. במחקר זה נבדקו תקופתית 8006 יפנים אמריקנים במשך 40 שנה. משנת 1991 החלו להופיע בקבוצה זו מקרים של מחלת פרקינסון. האבחון בוצע על פי אבחנה עצמאית של שני נוירולוגים. כמו כן בוצעו נתיחות שלאחר המוות ממוחות של נפטרים בקבוצה זו, בכדי לאשר קיומם של גופי לואי – מאפיין תוך תאי של מחלת פרקינסון. המחקר עזר לזהות מספר מגמות התנהגותיות בחולים שהקדימו את התסמינים המוטורים של מחלת הפרקינסון. הגדלת זמני השינה במשך היום, אובדן חוש הריח עלו כשני התסמינים האופייניים אצל חולים שחלו לאחר מכן במחלת הפרקינסון. גם עצירות זוהתה כתופעה שהעלתה את הסיכון לחלות בפרקינסון בקבוצת חולים זו.

חולים שפתחו מחלת פרקינסון הראו תגובות איטיות יחסית למבחן תגובה במחשב. בנוסף לאבחון הקליני של מחלת פרקינסון, ניתוח שלאחר המוות של מוחות האנשים שהראו את התגובות האיטיות ביותר הראה התפתחות גופי לואי אקראיים. מכיוון ומבחנים כמו זמן תגובה  לאתגר קוגניטיבי מסוים ניתן לכימות, ניתן אולי יהיה לזהות ערכי סף בזמני התגובה ולהפריד בין חולים בעלי רמת סיכון גבוהה לבין חולים בעלי רמת סיכון נמוכה. למרות זאת, במחקר זה לא נערך ניתוח של התוצאות במטרה לזהות רמת סף כמותית. כל ההתנהגויות הבלתי תקינות הללו נצפו 7-8 שנים לפני מותם של החולים, וזהו די זמן להתערבות טיפולית. שיעור התחלואה במחלת פרקינסון, היה משמעותית גדול יותר כשתסמינים כמו עצירות (פחות מיציאה אחת ביום) וזמן תגובה איטי למבחן ממוחשב נראו יחדיו. רמות המוגלובין בדם  יכולה להפוך לסימן מקדים לזיהוי מחלת פרקינסון. במצב תקין יורדת רמת ההמוגלובין עם הגיל, אבל במחקר הנ"ל, לפרטים עם רמות שוות או גבוהות ל 16 מג/100 מל של המוגלובין בגיל 71-75 נטו יותר לפתח מחלת פרקינסון כשנבדקו שוב בגיל 80. עליה ברמת הברזל בדם היתה ידועה כקשורה למחלת פרקינסון.

האם תסמינים אלו מוחלטים? תסמינים אלו ודאי שאינם מוחלטים ואינם שחור או לבן  כמו מבחנים אבחוניים  הבודקים רמות מסוימות של סמנים ביוכימיים של מחלה. למרות זאת, סימנים ותסמינים אלו הם בעלי ערך חיזוי עצום, בהינתן שהם נראים 7-8 שנים לפני הופעת תסמינים מוטוריים ויכולת לזהות אותם כהתקדמות של מחלת פרקינסון. בנוסף לכך, אימות לכך שהחולים שהראו תסמינים אלו אכן היו חולים במחלת פרקינסון היה עם מציאת גופי לואי בחתכים שבוצעו במוחותיהם לאחר מותם, מה שמהווה סימן ודאי לקיומה של מחלת פרקינסון.

החוקרים סיכמו שהופעה משולבת של תסמינים אלו – איבוד חוש הריח, עצירות, זמן תגובה ארוך יותר, רמות המוגלובין גבוהות וזמן שינה מתארך בשעות היום – מגבירה את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון בעקבותיה.

אפילו אם תסמינים אלו רק רומזים ואינם מוחלטים בקביעתם על מחלת פרקינסון, הם יכולים לעורר אצל הרופאים פעמוני אזהרה לאפשרות של התחלת מחלת פרקינסון בחולים מבוגרים ולאפשר חלון זמן להתערבות טיפולית לפני שבקרת התנועה אובדת.

ביבליוגרפיה

Ross GW, Abbott RD, Petrovitch H, Tanner CM, & White LR (2012). Pre-motor features of Parkinson’s disease: the Honolulu-Asia Aging Study experience. Parkinsonism & related disorders, 18 Suppl 1 PMID: 22166434
Abbott RD, Ross GW, Tanner CM, Andersen JK, Masaki KH, Rodriguez BL, White LR, & Petrovitch H (2012). Late-life hemoglobin and the incidence of Parkinson’s disease. Neurobiology of aging, 33 (5), 914-20 PMID: 20709430

לקריאה בשפת המקור…

]]>