אכילת שוקולד מופרזת ופרקינסון

אכילת שוקולד מופרזת בכמות של חבילה ליום מעלה את הסיכון לפרקינסון – כך מזהירים חוקרים מהודו

דן אבן

13.05.2013

מעלותיו של השוקולד מתבררות בשנים האחרונות על רקע ממצאי מחקרים המייחסים סגולות רפואיות לשוקולד המריר העשיר בנוגדי חמצון המגנים על תאי הגוף ומסייעים במניעת מחלות לב וכלי דם ואף גידולים סרטניים.

ואולם המאכל האהוב טומן גם סכנות בחובו. חוקרים מהודו מתריעים לאחרונה מפני סכנה אחת שאובחנה עד כה במחקרים שנעשו במכרסמים – עלייה בסיכון לפגיעה במערכת העצבים ולהתפתחות מחלת פרקינסון.

החוקרים מאוניברסיטת אסאם בהודו סוקרים בגיליון אפריל של כתב העת Neuroscience Bulletin מחקרים בנושא, וקובעים כי אחד הרכיבים המצוי בפולי קקאו ובשוקולד, בטא פנטילאמין (β-PEA), עלול להיות גורם סיכון להתפרצות פרקינסון, ממצא המחייב התייחסות מצד המכורים לשוקולד. החוקרים, הממליצים על צריכה מבוקרת של שוקולד, העריכו כי מי שצורך טבליית שוקולד ליום (100 גרם) יצרוך 0.36-0.83 מיליגרם בטא פנטילאמין. מדובר בממצא מטריד בשל ראיות ממחקר אחר של חוקרים מהודו, שהתפרסם בנובמבר 2010 בכתב העת Neurochemistry International, שזיהה סיכון מוגבר לפרקינסון בעכברים בוגרים הניזונים מ-0.63 עד 1.25 מיליגרם בטא פנטילאמין ליום, על רקע תפקוד לקוי של תאי העצב המוליכים את כימיקל הדופמין בתוך המוח.

לפי הסקירה הנוכחית, הממצא מצביע על סיכון אפשרי בצריכה של חבילת שוקולד ליום. עם זאת, החוקרים קוראים להמשיך את המחקר בנושא ומציינים כי ייתכן שנוגדי חמצון המצויים בשוקולד, כמו פוליפנולים, עשויים לנטרל את ההשפעה הרעה של הבטא פנטילאמין. זאת על רקע ממצאים בעבר כי לפוליפנולים מסוג קטקינים, המצויים בין השאר בתה הירוק, השפעה מגנה מפני פרקינסון.

בטא פנטילאמין העומד במרכז המחקר הנוכחי הוא רכיב כימי המצוי גם ביין וגבינות, אולם קיים במינון הגבוה ביותר בשוקולד. לפי המנגנון שמשערים החוקרים, הרכיב עשוי לעודד ייצור של חומר מסוג הידרוקסיל הנושא תכונות חמצוניות ועלול להוביל לחמצון אזורים במוח המאופיינים בפעילות של כימיקל הדופמין ולעודד התפרצות פרקינסון.

מחקרים בעבר דווקא טענו לקשר הפוך ומצאו כי חולי פרקינסון נוטים לצרוך יותר שוקולד, ייתכן שבשל תכונות רכיביו המשפרות את הפעילות המוטורית, לרבות קפאין. אולם מחקר שהתפרסם בנובמבר 2012 בכתב העתJournal of Neurology הפריך את הטענה ומצא כי אין לשוקולד יתרון בשיפור הפעילות המוטורית של החולים, על סמך השוואה בין חולי פרקינסון הצורכים שוקולד מריר לאלו הצורכים שוקולד לבן נטול קקאו.