חשיבות סדר יום פעיל בשמירה על התפקודים והיכולות

פרקינסון היא מחלה נוירודגנרטיבית, כרונית מתקדמת.

המסר למתמודד, כיום, הינו שמירה על פעילות גופנית, קוגניטיבית וחברתית, כדרך חיים וכדרך לטיפול במחלה והתקדמותה.

דרכי ההתמודדות שונות מאדם לאדם – במוטיבציה לשמירה על התפקודים. במצב הרגשי, המשפיע על גיוס המוטיבציה. ביכולת להתארגן לסדר יום מובנה ופעיל ובשרותי השיקום המצויים בסביבתו של המתמודד.

ישנן אפשרויות רבות ומגוונות לפעילות – חוגים שונים של ריקוד, פעילות גופנית, יצירה והעשרה – כולם תורמים לתעסוקה ומהווים דרך נהדרת לשמירה על היכולות בשילוב הנאה ויצירת משמעות וערך ליומיום.

חוגים ופעילויות הם טובים אבל פעמים רבות לא מספיקים או לא מספיק מקצועים על מנת ליצר בסיס טוב של עבודה לשמירה על בריאות. לרוב כדאי וצריך לשלב טיפול מקצועי של פזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ותמיכה רגשית במתמודד ומשפחתו. כאן נכנסים לתמונה אנשי המקצוע השונים בקופות החולים, ביחידות להפרעות בתנועה או בשוק הפרטי.

יתרונות איש מקצוע אשר מבין ויודע פרקינסון הם רבים – הבנת המחלה על גווניה השונים מאפשרת טיפול מתאים ונכון למתמודד הספציפי. חיזוק ושימור היכולות ובנית תוכנית פעילות המתאימה ליכולות של מתמודד מסויים (אשר אולי לא יתאימו למתמודד אחר). הבנת המחלה מאפשרת לאיש המקצוע לטפל בדרך המתאימה ביותר ו"לתפור" תוכנית טיפול מותאמת אישית תוך עידוד להתקדמות ושמירה על בטיחות המתמודד. מדובר ביתרון לא רק בבנית "תוכנית על" אלא דווקא בהתמודדות עם הפרטים הקטנים בחיו של המתמודד המסויים, הבנת הקשיים שהמחלה מיצרת אצלו ומציאת פתרון המתאים לו ספציפית (תרגילים ספציפים, התאמת סביבת החיים של המתמודד לקשיים שחווה, הבנת הקשיים הפסיכולוגים המסויימים ומציאת מענה משותף לקשיים ועוד).

לא תמיד קל להרכיב צוות כזה (חשוב לומר גם שלא תמיד יש צורך בצוות – כל מתמודד והצרכים שלו וכל שלב במחלה מחייב התערבות שונה). הטיפולים בקופות החולים לא תמיד נגישים ולא תמיד מקצועים מספיק אך השאיפה, בעיני, היא לנסות וליצור סביב המתמודד מערכת תומכת רחבה ככל הניתן.

בניית סדר יום מאורגן ומלא בפעילות  כרוחה, בדרך כלל, במאמץ רב בפן האירגוני ובעלות לא מבוטלת בפן הכלכלי. ונניח שהחלקים האלו אינם בעיה (הכלכלי והארגוני) ישנה בכל זאת בעיה מובנת או גורם מקשה בהתבוננות בלוח הזמנים – העובדה שישנם כל כך הרבה אנשי מקצוע בתמונה ורובם, אם לא כולם, לא  מתקשרים האחד עם השני, לא עובדים במשותף, לשמירה על איכות חיו של המטופל.

במחלה כמו פרקינסון, כל חולה נראה קצת אחרת ובכל מסגרת פעילות היכולות של אותו אדם  מעט שונות. תקשורת בין אנשי המקצוע השונים יכולה לסייע לקבל תמונה מקיפה, הוליסטית, על המטופל, יכולותיו בתחומים השונים ותפקודו במסגרות השונות.

כאשר מטופל סובל מבעיה מסויימת, קושי בבליעה, לדוגמא – עבודה יחד כצוות יכולה לתת מענה לבעיה מכיוונים שונים – קלינאית התקשורת באבחון והדרכה לבליעה נכונה. פזיוטרפיה לחיזוק שרירים החיונים לצורך בליעה ויציבה.דיאטנית להרכבת תפריט עם כלכלה מתאימה. טיפול רגשי לסיוע בהתמודדות עם שינויים במצב הרוח עקב השינויים במצב הבריאות וכדומה.

הטיפול של כל איש מקצוע בנפרד יהיה טוב, אבל יוכל להיות טוב הרבה יותר אם אנשי המקצוע השונים המטפלים באותו מתמודד יצרו בינהם את התקשורת לצורך טיפול מותאם עוד יותר והוליסטי.

החיבור בין אנשי המקצוע השונים אינו משימה פשוטה ועל פי רוב המתמודד עצמו (אם יכול) או אחד מבני המשפחה של המתמודד יהיו אלו אשר יצטרכו ליצר אותה  ולדאוג להעברת המידע ולקשר. אפשר וכדאי לבקש מבן משפחה אחד שיקח על עצמו את התפקיד (אולי זו הזדמנות טובה לערב את הילדים באמצעות משימה קונקרטית ומדוייקת) והוא ידע  שזה תחום האחריות שלו. וכך הרווח כפול – המשימה מבוצעת ובן המשפחה מרגיש שהוא תורם ועוזר בדבר שיש בו צורך רב.

מדובר במשימה לא קלה אך עם ערך רב ב שמירה על התפקודים והיכולות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.