מחקר על ניתוח לטיפול בחולי פרקינסון זוכה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע NSF

הודעה לעיתונות מתאריך: 1 באוקטובר 2013 אוניברסיטת יוסטון

מאת: טובי וובר

פורסם באתר: http://www.eurekalert.org/pub_releases/2013-10/uoh-psr100113.php

מחקר על ניתוח לטיפול בחולי פרקינסון זוכה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע NSF.

חבר בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת יוסטון עובד על שיפור ניתוח DBS.

חוקר ב CULLEN קולג' להנדסה באוניברסיטת יוסטון זכה במענק מחקר לשפר ניתוח מוח בחולי פרקינסון קשים, לעשותם יעילים יותר ובטוחים יותר.

מענק המחקר ניתן לנורי אינסה, פרופסור עוזר להנדסה ביורפואית על ידי ה NSF ומעורכת ב 330000 דולר לשלוש שנות עבודה.

אינסה, בשיתוף עם דר' אביבה אבוש, מנתחת מוח מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו ישתמש למימון דרכים לשפר את ניתוח ה DBS.

בניתוח זה, אלקטרודה בעלת חתך רוחב של מילימטרים בודדים, מוכנסת למוח. עם חיבורה לסוללה ניתן להשתמש בסדרה של נקודות מגע על האלקטרודה גם לעורר וגם להקליט פעילות חשמלית בתאי עצב סמוכים. המטרה להביא את האלקטרודה לגרעין התת תלמי (STN), אזור קטן דמוי כדור פוטבול במוח שעוזר לפקח על התנועה. בחולי פרקינסון אזור זה אינו מעורר, מה שמתבטא בסימנים כמו רעידות ותנועתיות קשה. אצל רוב החולים ניתן לשלוט על כך באמצעות טיפול תרופתי, אבל אצל חלקם אין תגובה לטיפול. אם התסמינים הופכים קשים הם מועמדים לניתוח DBS.

אחד האתגרים העיקריים בניתוח הוא למקם בדיוק את האלקטרודה במקום המיועד לה. ה STN ממוקם כ 7.5 ס"מ מתחת לגולגולת והוא קטנטן 6X4 מ"מ זה מקשה על החדרה מדויקת של האלקטרודה אל ה STN אומר אינסה וזו בדיוק הבעיה אותה הוא מתכוון לפתור.

כיום המנתחים מחדירים מספר מיקרו אלקטרודות למוח שתקלוט פעילות חשמלית בתקווה שאלה תחשופנה את מקום ה STN. אך למנתחים קשה לפרש פעילות חשמלית זו, במיוחד בזמן ניתוח.

כיום מתעלמים גם מיכולותיה של האלקטרודה המכוונת ל STN, אומר אינסה. נקודות המגע על פני האלקטרודה יכולות  לא רק לעורר פעילות חשמלית, אלא גם להקליט פעילות כזו. לכן אינסה מפתח שיטות לניתוח סמנים, שמפרשות את הפעילות החשמלית שהוקלטה על ידי האלקטרודה. שיטות אלה נותנות למנתחים היזון חוזר על מיקום ה STN בזמן אמת. תוך מתן אפשרות לקבלת הכוונה למקם את האלקטרודה למקומה. זה יאפשר לקצר את זמן הניתוח ולהגדיל את  הדיוק שלו יותר מאשר אי פעם. "בתחילה נקליט את הפעילות החשמלית במוח ואז על ידי עיבוד האותות ננסה להבין אם אנו במיקום הנכון ובאילו נקודות מגע של האלקטרודה עלינו להשתמש", הוא אומר. "הפעילות החשמלית שאנו מקליטים למעשה מנקודות המגע מרמזת לנו". זה חשוב בעיקר כשבוחנים מה קורה היום בניתוח DBS. החולים צריכים להיות ערים לאורך כל הניתוח כדי להראות כיצד הם מגיבים לגירוי חשמלי. אם לדוגמא, אם הרעד יורד או עולה, זה יכול לספק מידע חשוב למנתחים. מכיוון והמצב בו החולים נותרים ערים במשך כל הניתוח הוא טראומטי, הרי שיטות לקצר אותו חשובות. בנוסף השיטה החדשה יכולה למנוע  החדרה חוזרת ונשנית של האלקטרודה עד למציאת הSTN. מספר החדרות קטן יותר אומר פחות דימומים, ניתוחים קצרים יותר וזמן החלמה קצר יותר, אומר אינסה.

כדי לבצע את המחקר, אינסה יהיה נוכח בניתוחי DBS בהם יציע פרשנות למידע ויעזור בהכוונת המנתחים במיקום האלקטרודה.

בהמשך הוא יבחן מידע שהוקלט בזמן הניתוח וינסה ליצור שיטות לעיבוד הסיגנלים שיראו באופן אוטומטי את כיוון האלקטרודה. "ברצוננו לתת למנתח היזון חוזר אינטליגנטי. אם המנתח יכול לקבל רמזים, זה שימושי ביותר. זה יוביל לניתוחים יעילים יותר עם תוצאות טובות יותר לחולים" הוא אומר.