פרקינסון: להפסיק לרעוד

מאת: חבצלת שוורץ, כתבת zap doctors, 26/01/14

מחלת הפרקינסון, או בשמה העברי, רטטת, היא מחלה שבה ישנה התנוונות תאי עצב במערכת העצבים, ובעקבותיה מתרחשות הפרעות מוטוריות שונות כגון האטה בתנועה, רעד בלתי רצוני, הפרעות בשיווי המשקל ובהליכה ונוקשות שרירים. המחלה בדרך כלל מאובחנת אחרי גיל 50 ושכיחותה עולה עם הגיל.

הגורמים להתפתחות מחלת פרקינסון משלבים גורמים גנטיים, סביבתיים , גיל והיבטים התנהגותיים. בעשור האחרון מושקע מאמץ מחקרי עצום חובק עולם בהבנת גורמי המחלה במטרה לפתח טיפולים מונעים או כאלו שיעצרו את קצב התקדמותה . כיצד מטפלים במחלת הפרקינסון? פרופ' ניר גלעדי, מנהל המחלקה לנוירולוגיה והמרכז לאבחון וטיפול במחלת הפרקינסון במרכז הרפואי תל אביב, מסביר: "כיום ישנן בשוק מגוון רחב של טיפולים תרופתיים וטיפולים לא תרופתיים, שהוכחו כיעילים לשיפור התפקוד המוטורי של חולי פרקינסון. הטיפול ניתן בעיקר באמצעות כדורים שמשפרים את כושר הניידות, מקילים על הנוקשות של השרירים ומקטינים את הרעד. כמו כן נעזרים בתרופות לשיפור מצב הרוח הירוד האופייני במחלה, מסייעים להפרעות השינה, משפרים את כושר הריכוז, הזיכרון והחשיבה, ואפילו פועלים לשיפור התפקוד המיני שמושפע מאוד מהמחלה. התרופות המדוברות משפיעות לאורך כל שנות המחלה, אך עם השנים מתפתחת בגוף עמידות חלקית המחייבת בחלק מהחולים מתן מספר רב של תרופות ובמנות תכופות במשך היום. חשוב לציין כי יעילות התרופות נשמרת לאורך רב שנות המחלה ואפילו בשלבים מתקדמים שלה".

מה הם הטיפולים החדשים שקיימים כיום בעבור חולי הפרקינסון?

"טיפולים אלו מנסים לעקוף את הקיבה החולה ולהבטיח הבאת כמויות יעילות של תרופות למח. הטיפולים החדשים כוללים תרופות בהזרקה חד פעמית או בהזלפה מתמשכת מתחת לעור, מדבקה על העור המשחררת את התרופה באיטיות לאורך כל היממה וכן הזלפה ישירה דרך משאבה וצינור מיוחד, ישירות לתוך המעי הדק תוך עקיפת הקיבה המשותקת. המטרה: שיפור איכות חייהם של החולים ושמירה מרבית על עצמאות, ניידות, צלילות הדעת ומצב הרוח. כיוון נוסף שהתפתח בעשורים האחרונים הוא התערבות פולשנית יותר במוח על ידי גירוי באמצעות אלקטרודות או צריבה באמצעות גלי קול של אזורים במח האחראיים לחלק מהפרעות התנועה וזאת על מנת לשפר את איכות חיי החולים. אם בעבר חולי פרקינסון היו מרותקים לכיסאות גלגלים ובמצב סיעודי במשך שנים, הרי היום הדימוי הזה השתנה לחלוטין ובעקבות המהפכה הגדולה שחלה ביעילות הטיפול אנחנו מאפשרים לחולים רבים 10-20 ויותר שנים של עצמאות תפקודית ואיכות חיים טובה. פרט לטיפול התרופתי, מצאנו שהטיפול הכי יעיל למניעת המחלה וכן להאטת קצב התקדמותה, הוא ביצוע פעילות גופנית. פעילות גופנית מאיטה את התקדמות המחלה דרך שיחרור חומרים חשובים מהשריר הפעיל לזרם הדם ומשם למח. חומרים אלו משפעים במח ליצירת תאי עצב חדשים, קשרים חדשים בין התאים ואפילו ליצירת כלי דם חדשים. חולי פרקינסון המתמסרים לפעילות גופנית יומיומית מקילים באופן משמעותי על מחלתם ומיעלים את הטיפול התרופתי בצורה משמעותית."

מה לפי דעתך יהיה דור העתיד של התרופות לפרקינסון?

"אני מניח שפעילותן העתידית של תרופות לפרקינסון מהדור החדש תהיה להאט את קצב התקדמות המחלה ולא רק לטפל בסימפטומים שלה, ואולי אפילו לחסן כנגדה. גם כיום הטיפול בפרקינסון הוא מאוד מתפתח, ונותן הרבה מקום לתקווה".

לצד כל אלו, בימים אלו נחנך בבית החולים רמב"ם טיפול חדשני בפרקינסון, המבוצע על ידי צריבה של אזור במח להקלת רעד.

פרופ' מנשה זערור, מנהל מחלקת ניורוכירורגיה ברמב"ם, מספר על הטיפול בתסמיני המחלה: "בית החולים רמב"ם יצר שיתוף פעולה עם חברת אינסייטק הישראלית, שיצרה את מתקן 'פוקוס אולטרסאונד' שהוא, למעשה, מטפל נקודתית בתסמיני הפרקינסון על ידי צריבה ממוקדת של מרכז הרעד במח וזאת ללא צורך לפתוח את הגלגלת אלא בעזרת גלי קול וניווט במח בעזרת מכשיר ה MRI. צריבה זו מקלה מאוד על הרעד אך אינה עוזרת לשאר סימני המחלה המוטורים והלא מוטורים"."

כיצד מתבצע הניתוח החדשני?

"הטיפול עצמו מתבצע במשך ארבע שעות, שבהן המטופל שוכב במתקן MRI, ללא הרדמה כללית או מקומית. גלי האולטרסאונד ממוקדים לנקודה מסוימת במוח (תלמוס) שאחראית על תופעת הרעד הבלתי רצונית במחלת הפרקינסון. החימום של הנקודה במוח תוך ביקורת MRI יוצר צלקת קטנה בגרעין התלמי ומשפר עד להפסקה את תופעת הרעד. הטיפול טוב גם לתופעות של רעד ראשוני שאינו עקב פרקינסון.

"הטיפול עצמו מתבצע בשלבים, ומבוקר על ידי MRI בעוצמה גבוהה. המכשיר מודיע למנתח מה עוצמת החימום במוח וקצב הקירור של המקום בו נעשית הצריבה. בדרך זו ובשלבים הטיפול מתקדם עד לתוצאה הסופית הנדרשת. בזמן הניתוח ישנה תקשורת עם החולה שנבדק נוירולוגית ונשאל לשלומו אחת לעשר דקות בקירוב. בזמן הטיפול החולה לא חש בכאב ושוכב בניחותא.

"חשוב לציין", מוסיף פרופ' זערור, "כי למחלת הפרקינסון עצמה אין טיפול שפותר אותה, אבל הטיפול החדשני הזה יכול להקל מאוד על חיי המטופל. תופעת הרעד, שפיעה מאוד על איכות חייו של חולה הפרקינסון בעיקר בהיבט החברתי המבייש שבה".

לגבי תוצאות הטיפול והמסקנות ממנו, הסביר פרופ' זערור כי טיפול חדשני זה כבר קיים בשווייץ ובעולם נעשו כ- 140 טיפולים ניסיוניים ותופעות נוירולוגיות שונות. תוצאות הטיפולים היו טובות מאוד עם מינימום של תופעות לוואי. בארץ הטיפול קיים אומנם רק שבועות אחדים, אך עתיד לטפל ולסייע לתחושתם של חולי פרקינסון רבים בהמשך.