דמיון מודרך

מחקר ישראלי חדש קובע: דמיון מודרך מעניק טיפול עומק למחלת הפרקינסון, בשיעור של 75 אחוזי הצלחה. בעקבות הטיפול חולים מדווחים על תחושה חדשה של וחופש תנועה ושליטה בגופם. תומר ולמר

"אני מדמיינת שאני  עומדת במעלה מצדה. שעת בוקר מוקדמת, השמש תלויה ברקיע ורוח קלה של סתיו מפזרת סביבי את עלי השלכת. ממולי מדבר יהודה ומאחוריי עדות להיסטוריה בת 2000 השנה של העם היהודי. ההרגשה נפלאה. אני מחליטה לרדת לים המלח ומשתכשכת במימיו הקרירים. אני חשה ביטחון ושליטה מלאה בגופי. אני כבר לא רועדת. אני בריאה".

הדס אובחנה כחולת פרקינסון בתחילת שנות התשעים, כשהייתה כבת 50. "הרעידות התחילו אצלי בהתחלה בזרוע אחת, אחר כך עברו לרגל ואז לכל הגוף", היא נזכרת. "בהתחלה עוד תפקדתי כרגיל, אבל בהמשך כתב היד שלי הפך לבלתי קריא והתחילו אצלי בעיות ריכוז וחשיבה, עד כדי כך שלא הייתי יכולה לבצע פעולות חשבון פשוטות".

בעקבות מחלתה נאלצה הדס לפרוש מתפקידה כמורה, והחלה להעביר את מרבית זמנה בבית. "זה מדכא לדעת שאפילו פעולות פשוטות כמו לתפור כפתור או לקרוא ספר אי אפשר לעשות", היא אומרת. "פשוט אין לגוף קואורדינציה".

עם זאת, במהלך החודשים האחרונים השתנו חייה של הדס בצורה משמעותית. כמעט מדי שבוע היא מאפשרת לדמיון להשתלט עליה, מתנתקת מהמציאות ומבקרת בעולם ללא מחלות ורעידות. יתרה מכך: בעזרת הפעולה הפשוטה לכאורה, נלחמת הדס במחלתה.

את המלחמה הזאת היא התחילה לנהל בעזרת ד"ר אילנה שלזינגר, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון בבית החולים רמב"ם, ובעזרת אורנה בן-יעקב, מנהלת הסיעוד בחטיבת פנימיות העל ומרפאות החוץ, במסגרת סדנה בנושא פרקינסון ודמיון מודרך שהשתיים מעבירות. "אין ספק שאחרי כל סדנה ההרגשה מדהימה", אומרת הדס. "אני מרגישה שאני סוף סוף שולטת בגוף שלי ומצליחה לעשות פעולות שלא האמנתי שאצליח לעשות לעולם".

כבר לא רועדים. חולי פרקינסון צילום: גטי אימג'ס

לגמרי במקרה שלזינגר ובן-יעקב היו הראשונות בעולם שחקרו את הקשר שבין מחלת הפרקינסון והרפיה בעזרת דמיון מודרך. במסגרת מחקרן, שפורסם לאחרונה במגזין של האיגוד הבינלאומי להפרעות תנועה (Movement Disorders Journal), התבקשו חולי פרקינסון הסובלים מרעד משמעותי, בינוני עד קשה, להשתתף בסדנה שבועית שבמהלכה עברו הרפיה בעזרת דמיון מודרך.

במשך שעתיים נרשמו תגובותיהם של המטופלים כשלושה סוגי גירויים הגורמים הרפיה: מוזיקה מרגיעה, הרפיה עצמית ודמיון מודרך. בזמן הניסוי נמדדו רמות הרעד באמצעות אקסלרומטר-מכשיר דמוי שעון בעל מחשב זעיר. בנוסף, חלק מהמטופלים עברו בדיקת EEG, המראה את מצב גלי המוח, בזמן ההרפיה.

אולם למרבה ההפתעה, בקרב כל הנבדקים ירדה רמת הרעד באופן דרמטי למשך שעות, ובזמן הדמיון המודרך 75 אחוז מהנבדקים הפסיקו לרעוד לחלוטין למשך שעות ארוכות ואף ימים.

תוצאות המחקר זכו לתהודה רבה בקרב הקהילה הרפואית הבינלאומית, ולא בכדי: לדבריה של ד"ר שלזינגר, ייתכן שלראשונה בעולם נמצא טיפול שעשוי להקל על הרעידות של חולי פרקינסון ללא כל תופעות לוואי. "בעקבות המחקר קיבלנו פניות מרופאים בכל העולם שרוצים ללמוד על הטיפול ולנסות אותו גם על החולים שלהם", היא אומרת. "זה מרגש מאוד

לדעת שעבודה שלנו עשויה להיות פריצת דרך עולמית בתחום".

כמו במקרים רבים, הגילוי החשוב של שלזינגר ובן-יעקב הגיע במקרה. "לפני כמה שנים החלטנו להזמין את חולי הפרקינסון של בית החולים לסדנאות לרפואה משלימה, שכללו פיזיותרפיה, ריקודי בטן, שיאצו ודיקור סיני, כדי לנסות ולעזור להם להתמודד עם המחלה", משחזרת ד"ר שלזינגר. "יום אחד הפיזיותרפיסטית לא הגיעה, וכיוון שלא היה לנו מדריך מחליף הציעה אורנה, שהיא מומחית לדמיון מודרך, לערוך סדנה של הפעלת הדמיון במקום".

"בפעם הראשונה שהחולים הפסיקו לרעוד לחלוטין הם וגם אנחנו היינו בהלם", נזכרת בן-יעקב. "זה עבד כמו קסם. התבוננתי עליהם ולא האמנתי. בתום הסדנה הם פשוט קמו הלכו הביתה ואי אפשר היה להבחין שהם חולים בפרקינסון".

לדבריה של בן-יעקב, ההסבר ליעילות הטיפול טמון בהרפיה ובהפגת המתח שהוא מעניק לחולים. "זה כמו בשלב שלפני החלום, שבו המתח יורד לחלוטין", היא אומרת. "כמנחה אני מקנה לחולים דרכים לשחרור ולהרפיה. הרקע שלי כאחות הוא יתרון, משום שאני יכולה להתייחס להיבטים הפיזיולוגיים של המחלה וליצר תוכן ייחודי ומשמעותי בזמן ההדרכה של המטופלים. הדמיון המודרך מאפשר למטופלים לדמיין כי אינם רועדים, וכך אכן קורה".
ימים של שקט
"בהתחלה מתכחשים למחלה ומנסים לתת הסברים רציונליים לרעדים המוזרים שקורים בגוף", מתארת רחל, חולת פרקינסון שמשתתפת בסדנה. "כמו למשל כשאיבדתי את חוש הריח שכנעתי את עצמי שהריחות השתנו. "בשלב מסוים הגוף הפך להיות מגושם מאוד והתנועות של הידיים והרגליים היו קצרות ונוקשות ואפילו הפסקתי ללכת לסופר כי אני לא מצליחה לפתוח את השקיות".

לדבריה, מאז שהתחילה בטיפולי הדמיון המודרך ישנם ימים שלמים שבמהלכם היא כמעט לא רועדת. "כשאנחנו מתעוררים מההרפיה אני מרגישה כמו בן אדם חדש ללא שום מגבלות רפואיות. אני מאמינה שהגוף והנפש הם אחד ואם טוב לנפש אז גם הגוף מרגיש בריא. בדרך כלל, מרוב שיש לי מצב רוח שלי מצוין, אני רצה מיד לסופר כדי להראות לעצמי שאני יכולה לפתוח שקיות".

"בפרקינסון נוסו טיפולים שונים באמצעות רפואה משלימה, אך עד היום אף אחד מהטיפולים הללו לא הראה תוצאות משמעותיות", מסכמת ד"ר שלזינגר, "זאת הפעם הראשונה שטיפול לא קונבנציונלי משפר את הסימנים של המחלה. אמנם זהו מחקר ראשוני, אבל אפשרנו פתח למחקרים נוספים. אם נצליח להוכיח את יעילות הטיפול וליישם אותו באופן יומיומי, נוכל לגרום לשיפור משמעותי באיכות חייהם של החולים. הטיפול במחלת הפרקינסון הוא סבוך והאפשרות להוסיף טיפול בהרפיה לכלים העומדים לרשות המטפל, מביאה תקווה לעתיד שבו הטיפול במחלה יהיה טוב יותר".

דמיון מודרך – מהו

אורנה בן־יעקב מטפלת בדמיון מודרך ו־NLP, מסייעת לחולי פרקינסון להפחית את הרעד ולהקל על תסמיני המחלה באמצעות דמיון מודרך.

יעל טל

מהו דמיון מודרך?

שיטה עתיקת יומין שבתחילת המאה ה־20 הפכה לטכניקה טיפולית מעשית, המבוססת על יכולתנו הטבעית לדמיין. המוח מגיב לאירוע שמתרחש במציאות ולאירוע שמתרחש בדמיון באופן זהה והגוף מגיב בהתאם. הפעילות הפיזיולוגית בזמן הדמיון המודרך מואטת ונוצרת תחושת שלווה ונינוחות. באמצעות שיטה זו ניתן להקל על מגוון רחב של תסמינים גופניים ונפשיים המחמירים במצבי מתח, כמו: רעד, גרד, הפרעות שינה, חרדה, כאב ומחשבות טורדניות. ניתן להתאים את ההנחיה בדמיון לטיפול בבעיה המקשה ובכך לסייע לחולים לשפר את תפקודם ואת איכות חייהם. לדוגמא, חולה במחלת הפרקינסון קיפאון שקפאה בתנועתיותה במשך מספר שבועות חזרה לתפקד וכתבה לי: "אני יכולה ללכת, אני הולכת לשולחן, יושבת וקמה להביא כפית בלי לחשוב על זה, בלי לתכנן את המסלול ובלי לגרור את הרגליים, אני כבר לא אסירה שהרגליים שלה קשורות לכדור ברזל… אני שולחת את המייל ואחר כך אקום בקלילות ואנתר לשיעור פלדנקרייז". מי שמכיר חולי פרקינסון במצב של קיפאון יודע את הקושי הרב והפגיעה ביכולת התפקוד הנגרמים כתוצאה מכך.

איך גילית שדמיון מודרך עוזר לחולי פרקינסון?

זה כחמש שנים אני מנחה קבוצת תמיכה של חולי פרקינסון. לפני כשלוש שנים החלטתי להשתמש במסגרת הקבוצה גם בדמיון המודרך, טכניקה אותה למדתי ובה התמחיתי. בקבוצה, רוב החולים סובלים מרעד ברמות שונות. בפעם הראשונה שהנחיתי את החולים בדמיון מודרך, להפתעתי הרבה, הרעד שלהם פסק. חשבתי שאני מדמיינת, אך בסיום התהליך הייתה התרגשות רבה בקרב החולים שחשו בהפסקת הרעד ודיווחו על השפעה מתמשכת. אין כיום תרופה המצליחה להעלים את הרעד באופן כזה.

הבחנתי שהתופעה חוזרת על עצמה ודווחתי לד"ר אילנה שלזינגר, רופאה נוירולוגית, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ברמב"ם. יחד חקרנו את התופעה באמצעות מדידת רמות הרעד לאורך תהליך ההנחיה בדמיון מודרך. בקרב רוב החולים הייתה הפסקה מוחלטת של הרעד למשך דקה עד 13 דקות ורמת הרעד אף נשארה נמוכה במהלך 30 דקות נוספות שבהן נמדד. החולים דווחו על השפעה של עד 14 שעות לאחר ההנחיה. המחקר התפרסם בעיתון מדעי בשם   Movement Disordersועורר התעניינות רבה בעולם. בהמשך גיליתי כי דמיון מודרך עוזר לחולי פרקינסון גם במצב קיפאון, מצב בו היכולת לנוע ולתפקד יורדת באופן דרסטי. בקרוב נתחיל במחקר בקרב חולי פרקינסון בנוגע להשפעת הדמיון המודרך על תסמין זה.

איך זה עובד?

דמיון מודרך, כשמו כן הוא, נעשה באופן מונחה ומכוון, באווירה נינוחה, בשפה שלווה ובאמצעות דימויים, סמלים ושימוש בחושים. בהנחיה מזינים את הדמיון במידע חיובי ובהתאמה לצרכיו ולמטרותיו של המונחה והאדם כמו צופה בסרט מתוך עולמו. בקבוצה, לאור בקשות החולים ולאור התוצאות, אנחנו מסיימים באופן קבוע כל פגישה בהנחיה בדמיון מודרך. תוכן ההנחיה משתנה בהתאם לנושאים שעלו במהלך הפגישה, כמו חיזוק יכולות ההתמודדות, מציאת פתרונות חדשים לבעיה, חיזוק תחושת השליטה במחלה וכמובן שחרור ממתח, נוקשות שרירים, כאב וכו'.
הטיפים שלי להרגעה (לא רק לחולים)

1. צאו לחופשה בדמיון. תגובת הגוף תהיה זהה כאילו יצאתם לחופשה במציאות.
2. התמקדו ביש. במקום לחפש מה אין בחיינו, התמקדו במה שיש.
3. האזינו למוסיקה שקטה. זה תמיד נעים ומרגיע.
4. חווים קושי?  היזכרו באירועים בהם הייתה לכם חוויה של הצלחה.

אורנה בן־יעקב היא מנהלת הסיעוד בחטיבת השירות האמבולטורי ופנימיות־על, בקריה הרפואית רמב"ם, מנחה קבוצות טיפוליות, מנחה בכירה בדמיון מודרך ו־   NLP, (שיטה הנותנת כלים קוגנטיביים וריגשיים להתמודות לשינוי ולהתמודדות עם קושי).