מי יכול ליהנות מניתוח DBS כטיפול לפרקינסון, ציפיות ואכזבות
DBS כטיפול בפרקינסון נחשב טיפול יעיל ביותר על מנת להקל על סיבוכים מוטוריים של טיפול תרופתי לפרקינסון, כגון תנודתיות מוטורית (תופעת ON OFF ) עמידות לטיפול , דיסקינזיות קשות , או רעד קשה ועמיד לטיפול תרופתי . בנוסף, במקרים בהם טיפול תרופתי, בייחוד מקבוצת אגוניסטים לדופמין (סיפרול, רקוויפ), גורם לסיבוכים כגון הפרעה בוויסות דחפים (הימורים, היפרסקסואליות, אכילה כפייתית ועוד ) יש מקום לטיפול בDBS שמאפשר פעמים רבות להוריד את מינוני התרופות הללו. טיפול בDBS לא צפוי לשפר הפרעות בשווי משקל, קיפאון בהליכה שלא חולף תחת טיפול תרופתי, דמנציה, הפרעות פסיכו-קוגניטיביות קשות ולא מאוזנות ועל כן מצבים אלו נחשבים התווית נגד לטיפול בDBS. בנוסף, הטיפול לא נמצא יעיל בצורה משמעותית להפרעות בליעה וכאב במחלת פרקינסון והשפעותיו משתנות לגבי שינה ותפקוד סוגרים. החלטה על טיפול בDBS, בדומה להחלטה על טיפולים רפואיים אחרים, נגזרת מאיזון בין יתרונותיו של הטיפול לבין סיבוכים מהניתוח עצמו (דימום , זיהום וכדומה) או מהקיצוב עצמו (הפרעות בדיבור, שינויי מצב רוח והתנהגות, הפרעות הליכה ועוד). ההבדל הוא שניתוח הוא הליך הפיך פחות מטיפול תרופתי.
כישלון של טיפול בDBS מתבסס על גורמים שונים, ביניהם בחירה של מועמדים לא מתאימים לטיפול ועל כן טרם הניתוח נעשות הערכות שקיימות במרכזים בכל העולם וכוללות: הדמיה, הערכה של תפקוד מוטורי, קוגניטיבי ופסיכיאטרי. עם זאת, ההערכות הנ"ל אורכות זמן ויכולות לגרום לסטרס נפשי למטופל ולסובבים אותו (קונטרינו, 2019).
גורמים נוספים שמשפיעים על החלטה לגבי טיפול בDBS כוללים מחלות רקע (משפיעות על סיכון ניתוחי לדוגמא), גיל המטופל (לפי מחקרים שונים משפיע על סיכון ניתוחי כמו על רווח אפשרי מהניתוח), שנות מחלה ועוד.
מספר מאמרים התייחסו לקריטריונים שיצביעו על אותם מטופלים להם מתאים הטיפול בDBS, אך הקריטריונים הללו הדגימו רגישות טובה וסגוליות נמוכה יחסית. במילים אחרות, מי שעומד בקריטריונים אכן ישתפר, ככל הנראה, בעקבות הניתוח, אולם מי ש"לא עומד" בקריטריונים יכול אף הוא להשתפר במקרים מסוימים בעקבות ניתוח DBS לפרקינסון (מונהוז, 2016).
בשנים האחרונות חלו התפתחויות באבחון ובטיפול בפרקינסון וברפואה בכלל שמשפיעים גם הם על קהל היעד לטיפול בDBS .
בזכות האבחון המוקדם יותר מטופלים מגיעים לטיפול תרופתי ולסיבוכים מוטורים בשלבים מוקדמים יותר מבעבר. מזוהים היום "סוגים" שונים של פרקינסון המאופיינים בגנטיקה/ אופי תסמינים/מהלך מחלה ייחודי . נשאלת השאלה האם הטיפול יעיל יותר ומומלץ למטופלים עם פרקינסון דווקא מסוג מסוים ופחות לאחרים ועד כמה משמעותית התרומה של מאפייני פרקינסון מסוימים. זה המקום לציין כי הטיפול התסמיני בפרקינסון מבוסס על עקרונות מקובלים ומוכחים בספרות הרפואית ועם זאת משתנה מאדם לאדם: כך שמשמש למעשה דוגמא ל"רפואה מותאמת אישית".
הטיפול בDBS הוא כבר פרקטיקה רפואית מתוקפת וידועה בעולם בכלל ובישראל בפרט ועל כן מצד אחד יש יותר בטחון ופחות "חשש" להציע אותו למטופלים ובנוסף ישנם יותר ויותר מרכזים ומומחים שעוסקים בו מבעבר. הנגשת המידע בעולם המודרני גם היא הביאה לכך שהטיפול מוכר הרבה יותר לקהל המטופלים והציבור הכללי.
מהצד האחר, קיים כיום דיון ער בארץ ובעולם לגבי צורך בעדכון וחידוד הקריטריונים לטיפול בDBS למטופלים עם מחלת פרקינסון כך שמטופלים שאכן יכולים ליהנות ממנו ולשפר את איכות חייהם יזכו לכך ומצד שני שמטופלים שאינם צפויים להשתפר במידה שהתועלת בה עולה על ה"נזק" הפוטנציאלי לא יופנו לטיפול. כל זאת כמובן בכפוף למידע שהתקבל ממחקרים שבדקו תוצאות ארוכות טווח של מטופלים שעברו את הניתוח.
דוגמא אחת היא גיל המטופל. בעוד שבמרכזים רבים בעולם הניתוח אינו מומלץ למטופלים מעל גיל 70 או אפילו 65, בארץ נחשף לאחרונה בתקשורת סיפורו של מטופל שעבר את הניתוח בגיל מבוגר מ70 ועם תוצאות (לפחות לטווח קצר) טובות.
עניין נוסף שעלה לדיון בספרות העולמית ושאנו נחשפים אליו פעמים רבות במרפאות הוא הציפיות / האכזבות. הטיפול בDBS הוא טיפול תסמיני כמו טיפול תרופתי לפרקינסון ואינו משנה מהלך המחלה.
"ניתוח מח", "אדם ביוני" הם ביטויים משמעותיים שגורמים לעיתים להטיה מחשבתית-רגשית מסוימת לכך שבכל זאת מדובר בטיפול עם יכולות השפעה גבוהות יותר ממה שניתן להשיג בשיטות טיפול אחרות. על כן במקרים בהם יש שיפור מסוים אולם אין היעלמות מוחלטת של תסמינים/במקרה של תופעות לואי / במקרים של שיפור תפקודי לתקופה קצרה שלאחריה מופיעים תסמינים אחרים שאינן מוטורים או שהם מוטורים אולם לא נשלטים בצורה טובה על ידי DBS (כדוגמת קיפאון בהליכה/נפילות/ירידה קוגניטיבית/אפאתיה/ישנוניות ועוד), עלולה להיווצר אכזבה מרה מהטיפול.
הטיפול בDBS דורש שיתוף פעולה ומחויבות מהמטופל ומהסובבים אותו . מטופלים רבים מספרים שהניתוח עצמו הוא חוויה קשה וטראומתית מאד. לאחר הניתוח יש להגיע למספר מפגשים בהם הקוצב מופעל באופנים שונים עם השפעה מגוונת על התסמינים, עד למצב בו הDBS פועל ומשיג הקלה בתסמינים באופן מספק (גם אם לא מושלם) וכל זאת בשילוב עם שינויים תרופתיים. לעיתים המטופלים מתבקשים לעשות באופן אקטיבי שינויים בתפקוד המכשיר ולדווח על תוצאות. יש ללמוד לתפעל את הקוצב לשם כך ויש לעקוב אחר מתח סוללת הDBS בעזרת שלט ידני בבית או לחלופין להטעין את הקוצב בפרקי זמן קצובים.
לסיכום, הטיפול בDBS הוא טיפול יעיל מאד בתנאים מסוימים. ההצלחה של הטיפול תלויה בגורמים רבים, כולל תיאום ציפיות מפורט עם המטופל לפני הטיפול. תלויה ועומדת השאלה מיהם המועמדים להם הניתוח עוזר. הרושם הוא שהמגמה היא לעשות רביזיה בקריטריונים הקיימים ולנסות לדייק יותר בבחירת המועמדים לטיפול כדי לשפר את איכות החיים שלהם בצורה הטובה ביותר. בסתיו 2021 יתקיימו כינוסים חשובים בעולם הפרקינסון – כנס החברה לפרקינסון והפרעות תנועה העולמי והכינוס הישראלי של החברה להפרעות תנועה ובוודאי שהנושא הנ"ל יידון בהם בהרחבה.
