כידוע, מחלת הפרקינסון יכולה להתבטא ברעד חמור בגפיים העליונות והתחתונות, כך שהדבר בהחלט יכול לגרום לחולים לנכות קשה וכפועל יוצא לקושי מהותי בניידות. המוסד לביטוח לאומי נותן התייחסות מיוחדת לכך ומעניק זכויות והטבות במסגרת גמלת הניידות. מבוטחים במוסד לביטוח לאומי, אשר סובלים מנכות רפואית בגפיים התחתונות ומוגבלים בתנועה עשויים להיות זכאים לגמלאות. כחלק מגמלת הניידות, תיתכן זכאות לקצבה כספית חודשית המשולמת מעבר לקצבת הנכות, כקצבה נפרדת, הן לבעלי רכב והן לחסרי רכב. במקרים מסוימים, ניתן אף לקבל קצבת ניידות בנוסף לקצבת שירותים מיוחדים, וזאת בעיקר במצבים רפואיים מורכבים של חולים סיעודיים.
גמלת ניידות – סל הטבות
גמלת הניידות נועדה לסייע לאנשים הסובלים מליקויים ברגליהם המגבילים אותם הניידות להשתלב בחברה, במעגל העבודה ולפתח חיים בלתי תלויים עד כמה שניתן. למעשה, קצבת הניידות היא רכיב אחד בלבד כחלק מסל שלם של הטבות הניתנות לאנשים המתקשים בניידות והזכאים לה במסגרת גמלת הניידות מהמוסד לביטוח לאומי. מרבית ההטבות נוגעות לבעלי רכב, כגון: מתן הלוואה עומדת, לצורך מימון מלא או חלקי של המיסים החלים על הרכב, הלוואה לרכישת אביזרים מיוחדים לרכב והתקנתם, החזר הוצאות לרכישת אביזרים ברכב פרטי והתקנתם, לימודי נהיגה ברכב עם אביזרים מיוחדים ואף שירותי גרירה.
חשוב לציין שהזכאות לקצבת הניידות אינה תלויה בעובדה האם יש ברשות המבוטח רכב, אם לאו, אלא ניתנת בכל מקרה, ומטרתה לסייע במימון הוצאות הניידות באשר הן. גובה קצבת הניידות משתנה מתקופה לתקופה והוא תלוי בגורמים שונים. נכון ליום 1.1.2021 גובה הקצבה לחסרי רכב עומד על 2,364 ש"ח לחודש לקצבה בסיסית ויכולה להגיע עד ל – 2,847 ₪ במקרים מסוימים, ואילו גובה הקצבה לבעלי רכב משתנה בין מבוטח למבוטח ונע במנעד רחב המתחיל ממאות שקלים בודדים ויכול להגיע עד כדי 8,000 ₪ בתלות בגודל הרכב, סוג הרכב, עלות האביזרים המיוחדים שיש בו (אם בכלל), אחוז המוגבלות שנקבעה, האם המבוטח משתכר והמרחק בין מקום מגוריו ממקום עבודתו של המבוטח.
תנאי זכאות לבעלי רכב
בעל רכב המוגדר ע"י הביטוח הלאומי כ"מוגבל בניידות" זכאי לקצבת ניידות בהתאם לחומרת ליקוייו, ובלבד שלא הגיע לגיל הפרישה ושיש ברשותו רכב, שבו הוא נוהג או לחילופין שמורשה נהיגה נוהג בו, בהתאם לאישור הביטוח הלאומי. הקביעה באם מבוטח נחשב "מוגבל בניידות" נתונה לשיקול דעת הוועדה הרפואית של משרד הבריאות, בהתאם לקביעותיה בדבר הליקויים ברגליו של המבוטח. כמו כן, על המבוטח להיות בעל רכב עם רישיון נהיגה בתוקף, אשר הוועדה הרפואית קבעה כי שיעור נכות הינו 40 אחוז לכל הפחות. מי שחסר רישיון נהיגה, הרי שהוא זכאי לקצבת ניידות רק אם נקבע כי שיעור נכותו הינו 60 אחוז לכל הפחות.
הדין בישראל לא מאפשר הגשת תביעה לגמלת ניידות לראשונה לאחר גיל הפרישה, אך מבוטח אשר הוכר כמוגבל בניידות וקיבל קצבה טרם גיל הפרישה, יהא זכאי להמשיך ולקבלה גם לאחר גיל הפרישה. חשוב לציין שאם הרכב נרכש באמצעות הלוואה עומדת, אזי שמו של בעל הרכב חייב להופיע ברישיון הרכב. ואילו אם הרכב נרכב ללא שימוש בהלוואה עומדת, אזי שמו של בעל הרכב אינו חייב להופיע ברישיון, וכך, מספיק שהבעלות תהיה על שם בן/בת הזוג או אפוטרופוס.
תנאי זכאות לחסרי רכב
קצבה ניידות לחסרי רכב משולמת על מנת להשתתף בהוצאות הניידות של המבוטח שאין ברשותו ובבעלותו רכב. תנאי הזכאות לחסרי רכב רחבים יותר, ויש שיגידו נוקשים יותר, אשר כוללים מספר אפשרויות חלופיות המזכות בקצבה. כך, מבוטח שאין ברשותו רכב כלל או שרכבו מושבת מסיבה כזו או אחרת יהיה זכאי לקצבת ניידות בהתקיימותם של תנאים מצטברים, באופן הבא:
אפשרות ראשונה: המבוטח הגיע לגיל 18, נקבעה לו מוגבלות בניידות השיעור שלא פוחת מ – 80 אחוז, הוא משתכר, קרי שהכנסתו עולה על סכום מסוים שנקבע ע"י הביטוח הלאומי וכן שהמבוטח אינו נכה כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי. אפשרות שנייה: המבוטח הגיע לגיל 18, הוא מקבל קצבת שירותים מיוחדים ונקבעה לו מוגבלות מוחלטת בניידות, כלומר 100 אחוז או שהוועדה הרפואית קבעה שהוא זקוק בכיסא גלגלים ושהוא עושה בו שימוש בפועל. אפשרות שלישית: המבוטח מקבל קצבת ילד נכה ונקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור שאינו פוחת מ – 80 אחוז או שהוועדה הרפואית קבעה שהוא זקוק בכיסא גלגלים ושהוא עושה בו שימוש בפועל. אפשרות רביעית: מבוטח בוגר שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 100 אחוז או קטין שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של 80 אחוז לכל הפחות או שהוועדה הרפואית קבעה שהוא זקוק בכיסא גלגלים ושהוא עושה בו שימוש בפועל. בנוסף, יש להראות שהמבוטח שוהה במוסד ועליו לצאת ממנו לכל הפחות 6 פעמים בחודש למטרות מסוימות כגון: עבודה, לימודים, שיקום, התנדבות או פעילות חברתית כזו או אחרת, וזאת מבלי שהמוסד ממן את הוצאות יציאות המבוטח כאמור. יתר על כן, יש להוכיח כי הוא זכאי לקצבת שירותים מיוחדים או ילד נכה, אולם לא מקבלה עקב שהיותו במוסד.
פנייה לוועדה הרפואית של משרד הבריאות
לפני הגשת תביעה לקבלת הטבות ניידות לביטוח לאומי, קצבת ניידות או כל הטבה אחרת, יש לעבור את המשוכה הרפואית של הוועדה המחוזית במשרד הבריאות, שקובעת אם הפונה, המבוטח בביטוח הלאומי, מוגבל ניידות ומהו שיעור מוגבלותו. תחילה, יש להגיש לוועדה הרפואית המחוזית של משרד הבריאות בקשה לגמלת ניידות באמצעות טופס מיוחד לקביעת מוגבלות בניידות. לטופס זה יש לצרף את מלוא התיעוד הרפואי, לרבות חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה, המתארת את הליקויים הרלבנטיים לבקשה. לאחר הגשת הבקשה, היא תיבחן ויוחלט אם לדחותה על הסף עקב אי עמידה בקריטריונים הנדרשים, או אם נמצא שהבקשה תקינה, יזומן המבקש לבדיקה בוועדה הרפואית פיזית ע"י הרופאים מטעם משרד הבריאות. לבדיקה בוועדה מומלץ להגיע יחד עם כל המסמכים הרפואיים בדבר הליקויים והמגבלות בניידות שיכולות להביא לקביעת מוגבלות בניידות שתביא לזכאות לגמלה. בתום הבדיקה תסכם הוועדה את ממצאיה ותשלח את קביעותיה לנבדק. רק אם ייקבע שלמבוטח מוגבלות בניידות בשיעור מתאים לקבלת גמלה, ניתן יהיה להגיש את התביעה לביטוח הלאומי. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי אף אם דחתה הוועדה את בקשת המבוטח או קבעה שיעור מוגבלות שאינו מספיק לקבלת גמלה, באפשרות המבוטח להגיש ערר על ההחלטה לוועדה הרפואית לעררים לענייני ניידות. במסגרת הערר יכולה וועדת העררים לשנות את הקביעה של הוועדה הקודמת, הן על בסיס התיעוד הרפואי שצורף לערר והן על בסיס הבדיקה שתבוצע. בנסיבות מסוימות, ניתן להגיש ערעור על החלטת וועדת העררים על דרך פנייה לערכאות השיפוטיות.
הגשת תביעה לביטוח הלאומי
ככל והוועדה הרפואית או וועדת העררים קבעה שהמבוטח "מוגבל בניידות" בשיעור התואם את דרישות החוק לקבלת קצבת ניידות, אזי יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת ההטבות במסגרת גמלת הניידות. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים לצורך הוכחת הזכאות לקצבה, לרבות תיעוד רפואי, אישור לימודים או עבודה ועוד. חשוב להבין שקביעת המוגבלות בניידות בשיעור מתאים אינה כשלעצמה מזכה בקצבה והביטוח הלאומי יכול לדחות את התביעה מסיבות שונות. גם עם מצב זה ניתן להתמודד על דרך הגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.
כפי שניתן להבין מהסקירה לעיל, הדרך לקבלת קצבת ניידות וכלל ההטבות במסגרת הגמלה עצמה אינה קלה, ולעיתים מבוטחים רבים נתקלים בקשיים הן בהכנת התיק באופן ראוי והן בהתמודדות עם קביעותיהן של הוועדות השונות. לכן, ליווי וייעוץ של עו"ד העוסק בתחום הביטוח הלאומי יכולים להתגבר על המכשולים בדרך, לשנות לחלוטין את התוצאה הסופית ולמצות את מלוא זכויות המבוטח ע"פ דין.
